לחיות כמוני

לחיות כמוני זה לגדל את עצמי מגיל 5 גם אם זה אומר לישון בספסל ברחוב, לבקש מאנשים אוכל, למלא שתיה מברזיות בפארקים ולחזור מידי פעם לבית רק בשביל להכין לי חביתה למרות שאני נמוכה וברוב הפעמים אני נכווית כל כך הרבה ביד מכיוון שאני לא מצליחה להגיע לגז.
לחיות כמוני זה להיכנס למוסד סגור ולהינצל מכל כך הרבה מקומות שיכלתי לאבד את עצמי בהם
לחיות כמוני זה להתגייס לצהל, לקרבי ולא בשביל לתרום למדינה אלא כדי שהיא תתרום לי בכך שיהיה לי איפה לישון, לאכול, ולעסוק במשהו קשה כדי לא לחשוב
לחיות כמוני זה להיות מוזרה בעיניי כולם בכך שלעולם לא יצאתי לבית בפעם בחודש שהתאפשר לנו, להישאר בבסיס, לעלות למשפטים בכוונה תחילה רק כדי לקבל ריתוקים או כלא, לחיות כמוני זה לשמוח להיות בכלא ולא להתבאס או אפילו לבכות כמו כולם
להיות כמוני זה להיות האדם הכי חברתי, שכולם מכירים ואוהבים, שכולם מקנאים בו אבל לדעת שבתוך תוכך אתה רק מחפש עזרה ובוכה בלי שאף אחד ידע.
לחיות כמוני זה לשתות לא כדי להנות, אלא כדי להצליח לחשוב, משום שבלי שתיה הרגשות שלי מודחקים עמוק בפנים והמוח שלי לא פועל בצורת חשיבה.
לחיות כמוני זה לדעת שאסור לסמוך על אף אחד, אסור לסמוך על אף אחד, ולדעת שחברים אין, ואם יש זה רק בשביל לא להיות בודד, בשביל להצליח להעביר את החיים בלי לאבד את עצמך יותר מידי
לחיות כמוני זה לדעת בכל רגע נתון ולא לשכוח, שלחיים אין תכלית, אין מטרה, אין סיבה, החיים זה ללמוד לעבוד ולמות, ומצד שני לדעת שמוות זה להגיע אל הלא נודע, וזה מפחיד ומזעזע.
לחיות כמוני.. זה זוועה, זה שקר, זה להבין שאין תקווה, או אמונה, או שמחה, או נחת
זה להתבונן בכולם ולדעת שכולם כולל עצמך טיפשים
זה להדחיק את המחשבות כדי לא לאבד את עצמך, זה להיות מאושר מבחוץ ואבוד מפנים, זה לחיות בלי רגשות, בלי עצבות, בלי כעס, בלי אושר, בלי אהבה

זה אני…
לחיות כמוני זה לא לחיות