~לזכר שלושת הנערים~
כולם אוהבים כולם עצובים.
הייתה בנו תקווה שתחזרו, ילדים מדהימים, נערים כל כך קטנים.
, התפללנו לה' בלי סוף.
מרגישה כאב בגוף שאתם לא פה, העיינים עייפות מאוד בשביל להיסתכל על המיצאות.
החיים לא הוגנים איך הלכתם?
נשמות טהורות וקטנות
הבכי לא מפסיקי והגעגעו ללא הפסקה.
הכאב גובר ואיתו הבכי הנורא
יום לא פשוט עובר עלינו.
אני מרגישה שחסר משהו בליבי אתם הנערים .
יום אחד הפך ליום רע
18 יום היתפללנו לשובכם
נערים כל כך יפים ומדהימים.
כל המדינת ישראל אוהבת אותם.
לא מבינה איך ולמה דווקא אתם ?
כולם שבורים פה, לא מסוגלת לעכל שהלכתם, מרגישה כל כך כואב ,אתם כמו האחים שלי .
זה כל כך עצוב שאתם לא פה,כי אתם החלק מהעם.
לא מאמינה וגם לא רוצה להאמין שזה נכון.
פשוט רוצים רק שתחזרו, הלב כל כך שבור שאתם לא איתנו .
נשמות גדולות וטהורות, מתגעגעים המון ואוהבים.
תגובות (0)