לוקמיה
תשמעו את השיר
ותקראו את הסיפור
יחד:
חייכתי למראה העננים. "יופי שכזה…" אמרתי בלי להתחשב בעובדה שזו כנראה מחמאה מאוד נחותה בהשוואה למחמאות שהאמנים העניקו לשמיים ולכל מה שקשור אליהם. "אתה צודק, אל תחשוב אחרת." אמרה וחיבקה אותי חיבוק אוהב ועיניה זהרו.
"עננים אי אפשר לתאר." וכך שנינו ישבנו שם יחד. הגדר הישנה של השכן שהשקיפה לעבר השקיעה הזאת.
"היא כל כך יפה. ממש בצבע השער שלך אלה שבו משתלב הצבע הכחול של השמיים."
לחשתי באוזנה ומיהרתי אל השיח. קטפתי שני פרחים. "איזה מהם הוא אני?" שאלתי .היא לחשה שהיפה ביותר הוא אני. "לא נכון, ליזה. הפרח הגדול הוא הנפש היפה שלך. והקטן זה כל מה שבפנים אצלי." וכך שנינו צחקנו, מחזיקים ידיים.
לקראת סוף השקיעה היא דחפה אותי על הדשא ושנינו התגלגלנו במורדו צוחקים.
הוא די דיגדג, הדשא, ליזה רקדה יחפה מולי ואז קדה בהגזמה ונפלה.
צחקנו שוב, מאושרים כתמיד. "את חברתי."
"אתה חברי ואחי ואני אוהבת." היה משחרר להגיד זאת למרות שהיא רק אחותי התאומה.
"אני מאושרת כל כך וזה די מוזר…" היא לחשה ורצנו להתחרות בתחרות ריצה.
בדרכינו ליזה שיטפה אותי בזה שהתלמיד הכי חכם בכיתה מחבב את חברתה וביקשה ממני לעזור. "כי פשוט אני רוצה לעזור." אמרה ולא שמה לב לדרך ונפלה.
זאת הייתה כבר מדרכה והיא הייתה בסנדלים רופפים. האף הקטן והסולד שלה החל לדמם.
"או," אמרתי בבהלה והלכנו לברז הקרוב לשתוף את הדם.
"זה היה כואב?" שאלתי ונזכרתי שנפלתי לפני שנתיים גם אבל זה לא גרם לי לדם מהאף.
"לא… פשוט הוא מדמם וזהו בלי שום סיבה." ואז היא גיחכה ודחפה אותי בחיבה.
"מחר מתחדשים לימודים, מה את מרגישה? אני מלא מרץ."
"אני מאוד עייפה ומותשת הרבה זמן, אין לי כוח ללמוד." היא אמרה ואז חזרנו ללכת.
הרבה זמן לא ראיתי את ליזה כל כך חסרת סבלנות ללימודים.
למחרת כבר בשבע וחצי הייתי בכיתה וחיכיתי לליזה בחוסר סבלנות. כל חמש דקות שעברו הלחיצו אותי, איפה היא?
רק חמש דקות לקראת שמונה ליזה הגיעה מזיעה ועייפה. "התיק נורא כבד!" התפלאתי כי הוא היה קל אפילו בשביל הגמד של הכיתה.
השיעור הראשון החל ואני הקשבתי בתשומת לב. "המורה אפשר בבקשה ללכת לשתות?" שאלה ליזה ויצאה וכשחזרה שאלתי אותה בתנועות שפתיים מה קרה. "כאבי ראש." מילמלה בינה לבין עצמה ואני שתקתי, מופתע.
למחרת השיעור היה ספורט.
אני וליזה פרצנו בריצה מיד. "איזה כיף!" היא צעקה.
"תתרכזי בריצה!"
אבל ליזה החלה ללכת ולא לרוץ והיא שפשפה את מרפקיה בכאב ואז נאחזה בראשה והתיישבה. "אני לא משתתפת היום." קבעה ונאחזה חזק בראש.
בסוף היום נקבעו בדיקות בריאות, כמו שתמיד עשו בימים הראשונים של הלימודים,
בדיקת משקל וזריקות לכן יצאנו מאוחר.
כשצעדנו לבית שאלתי אותה מה קורה לה והיא רק הלכה לשון כשהיא ממלמלת על משהו לא ברור.
עבר שבוע, עברו שבועיים.
ליזה בבית חולים, בדיקות הדם והמשקל הובילו אותה למחלקת חולי הסרטן, לוקמיה.
היא כתבה כל יום כמה שורות, אמרה לי אמא בצער לגבי המכתבים שכותבת ליזה.
היא הייתה שם המון זמן ולאט לאט הבית התרוקן מכל סימן לליזה, אפילו הציורים העליזים שלה ולבסוף גם המכתבים לא הגיעו, אפילו לא כמה שורות בודדות, ליזה מתה, מתה בלילה כשעינייה פקוחות והדם זולג מהאף הקטן והסולד שלה. לא משנה כמה בכיתי כל הזמן הזה.
אחותי.
אחותי התאומה.
חברתי.
מתה.
תגובות (38)
אלה בו=אלא בה (או משהו כזה)
היה משהו מאוד מוזר בכך שהיא אומרת "אתה חברי" ואז שנייה אחרי כן "ואני מתה עליך" כלומר, הם לא באותו משלב לשוני. או שהם מדברים בשפה רהוטה – או בסלנג יום יומי.
היו לך כמה שגיאות כתיב בסיפור, שכדאי שתדלגי עליהן.
אני שמחתי שנקודת המבט הייתה של האח דווקא. אני לרוב אוהבת סיפורים מנקודת מבט של עד מאשר הדמות הראשית. הסיפור הזה בוצע היטב והשיר מאוד תורם לסיפור, אם כי גם בלעדיו זה בסדר.
זה כזה מרגש ועצוב. זה מקסים!
זה מדהים! ♥
היו טעויות קטנות, שכחתי, אבל זה מדהים בכל זאת.
אני חושבת שכבר תיקנת את הטעויות.
זה יפה.
אבל עדיין, שפה גבוהה לא משתלבת עם סלנג.
זאת הבעיה היחידה.
אז אני מתקנת רבותיי.
אגב, זה שיתפה*
אני שונאת את השיר הזה כל כך
אבל הוא התאים כאן נורא יפה
מגיע לסיפור הזה בחירת עורכים.
הוא מדהים.
תודה :)
זה מדהים! הסיפור ממש מרגש ועצוב… את ממש מוכשרת בכתיבה ואיך שאת מעבירה את הדברים!
האמת? אני לא אהבתי את זה.
כל פעם עלתה לי השערה אחרת בראש לגבי שתי הבנות. בהתחלה חשבתי שזה בן ובת לפי מה שכתבת ("הוא" וכו'). זה לא היה ברור ודורש שכתוב.
אני שמחה שחזרת אלי, ביקורת בונה.
לא היה לי מי שישמח אותי כמוך.
אתמול ראיתי סרט, שמו הוא 'ילדים גדולים לא בוכים'. זה סרט מדהים על ילדה ששמה אקי שהתברר כי היא חולה בסרטן, לוקמיה. אני לא אהרוס לכם כי יכול להיות שתראו את הסרט, והסיפור הזה היה לדעתי מאוד דומה לסרט, על אותו רעיון. זה היה ממש יפה, אבל לא מרגש כל כך. הייתי ממליצה לתאר יותר את הילדה כדי שהקוראים יוכלו להתחבר אלי יותר, ככה זה יהיה מרגש.
בחירת העורכים מוצדקת :)
גם אני ראיתי את הסרט הזה.. יאו כמה בכיתי
גם אני ראיתי את הסרט הזה. זה סרט מהמם!
השיר יחד עם הסיפור!!! ממש יפה
אהבתי ואני מסכימה עם התגובה הראשונה
אין.מילים.
תודה לכולכם אני ראיתי את הסרט על אקי.
אני מעריכה כל תגובה שלכם.
אני לא מאמינה שאת הרגת אותה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני אהבתי אותה, את ליזה, את הדמות ליזה. ל-מ-ה-??
תקשיבי,זה מדהים.
למרות שכבר כתבתי,חשוב לי שתדעי !!!
תודה :)
זה סיפור אמיתי? זה מדהים, ממש התרגשתי
טוב… כנראה זה סיפור אמתי.
אבל תאמיני לי שהוא מעולם לא התרחש לידי או לאנשים הקרובים שלי.
זה היה מקסים, מרגש ועצוב. ממש התרגשתי
וואו זה מאוד מרגש ועצוב, עוד שנייה אני בוכה פה.
יש לך כתיבה יפה מאוד
+5
פשוט מדהים.
סיפורים מדהים את כ"כ מוכשרת עמדתי לבכות פה באמצע החדר מול הלפטופ
והשיר הוסיף לפי דעתי
כתיבה יפה ומושקעת.
כדאי שתקפידי קצת על שגיאות הכתיב ועל הזמן שבו את בוחרת לספר את הסיפור.
מהמם, השיר תרם להבין ולהיכנס לזה.
זה מדהים
אלוהים זה מדהים
מגיע לזה להיות בבחירת העורכים.
מדהים!
גרמת לי לבכות…
השיר העצוב מעורר חיים בסיפור העצוב, זה פשוט מרגש ומדהים.
הצלחת להביע עומק, השקעה, רגש רק בכמה שוות.
שאפו!
מדרג 5
הסיפור עשה לי צמרמורת, בעיקר הסוף, הוא התחבר עם השיר מאוד (בכללי אני חולה על השיר הזה, הוא פשוט מושלם).
אני חושבת שיכולת לכתוב את הסיפור יותר טוב משכתבת. הרבה אנשים לא מנצלים את כל היצירתוית שלך. שפה קצת יותר גבוה, משפטים קצת יותר ברורים, אוצר מילים ותיאורים מעט יותר מורחבים והסיפור פי 10 יותר טוב
זה מדהים.
אויש, נו באמת הסיפור מושלם, תפסיקו להתפס על קטנות!
והשיר הזה!! כול כך דכאוני;(
אני קוראת את זה ועיניי נשטפות בדמעות
זה טוב ועצוב ומרגש וכל כך נכון
נורא יפה! ריגש אותי מאוד… הבחירה של המבנה של השורות מתאימה ספציפית מפני שזה סיפור קצר, אבל רק למקרה שתרצה לכתוב סיפורים ארוכים אני חושבת שצריך קצת לעבוד על איפה מורידים שורה ואיפה לא (אהבתי את הבחירה בסוף).
קצת לעבוד על סימני פיסוק- זה לא מעיק במיוחד אבל כדיי להגיע ליכולות כתיבה רציניות יותר.
למרות שהרעיון לא הכי מקורי הצלחת לרגש מאוד! טזה מה שחשוב… הכתיבה מעולה והאיזכורים, והשיר עוזר לאוויר.
נ.ב.
מזל טוב על בחירת העורכים
יפה מרגש, מקסים מדהים. אין מילים לתאר מה אני מרגישה. ועוד עים השיר, זה הכי מרגש שיש. הזלתי דמעות.
סיפור מהמם. באמת מרגש וסוחף. השיר ממש מוסיף.
את יודעת, מאז שהצטרפת (אני עוד זוכרת את הסיפורים הראשונים שלך) השתפרת מלא. כל הכבוד לך.
אני אוהבת אתכם… כל כך!!!