לומדת את החיים

היא יושבת על ספספל, ילדה קטנה וצנומה, רגליה אינן מגיעות לקרקע, היא מניעה אותן בקצב אחיד קדימה ואחורה.
היא מביטה בכולם, היא שותקת, זו ההפסקה הגדולה, הבנים משחקים משחקי כדור, גולות, קלפים, בתחרויות, בקצה יש ילדים שרבים, המורה התורנית מפרידה , קצת כועסת.
הבנות מקפצות בגומי, קלאס, מחליפות מדבקות באלבומים, מרקדות להנאתן.
היא יושבת, לבדה, מתבוננת על כולם, היא מחכה, ומחכה,הזמן עובר לאט, היא יודעת שגם בהפסקה הבאה זה יהיה גורלה , אם יתמזל מזלה הספסל שלה יהיה פנוי אם לא היא תמצא אחר, מרוחק יותר, מבודד יותר שם היא תתבונן בקבוצת הילדים שמחפשים חרקים בחולות, איך ביחד הם חוקרים אותם.
לעיתים היא מתבוננת בחבורת השַח של בית הספר היא יושבת וסופגת את המהלכים, המלכה תנצח,
היא לומדת לשחק
היא לומדת לשחק כדורגל וגולות וקלפים ובתחרות
היא לומדת לקפץ בגומי,קלאס, להחליף מדבקות ולרקוד -את זה היא מעולם לא הצליחה למרות שניסתה
היא לומדת לחפש חרקים ולחקור אותם
היא לומדת לשחק שח
היא לומדת על חברויות וחבורות
היא לומדת על ריבים ושולם
היא לומדת לשתוק.

היא יושבת על ספסל,
ילדה קטנה וצנומה,
לומדת,
לא חשבון , לא מדעים,
היא לומדת את החיים.