להנות

אני מנסה כל כך להנות מהחיים. להתנתק ממי שאני ומהמקום ממנו באתי, ופשוט להנות.
רובכם ככולכם יחשבו שהדבר לא טוב, ושאני "מכחישה" את שורשיי ואת מוצאי,
ויודעים מה? אולי זה נכון. אבל אני רק רוצה להנות, מבלי לחשוב הרבה.
את מרבית הנזק אוכל לתקן מאוחר יותר, אבל עכשיו-אני רוצה להנות.
רוצה לשכוח מהכל, להכחיש את הדברים שאני לא אוהבת בעצמי. פשוט להנות.

וכן. זה כן יגרום לי להיות עצובה לפעמים, כשאמא שואלת במבט עצוב בשעת לילה מאוחרת "איפה היית?", וכשאני מגלה שהיא נרדמה על הספה מבלי כוונה, בזמן שחיכתה לי.
אבל מה אני יכולה לעשות?
אני כבר לא הגוזל שלה יותר, והבית הוא כבר לא הקן שלי עוד. אני לא חייבת לתכנן את כל חיי מתוך ייסורי מצפון. אני רק רוצה לחוות, וכמה שיותר.
היא תאלץ להשלים עם העובדה שאני כבר לא התינוקת שלה יותר.