להיפרד
לא תמיד קל להודות שדווקא אהבנו את מה שכל הזמן כולם אומרים ששנאו.
זה לא קל להיפרד ממה שהיית רגיל אליו.
זה לא קל לשבור את השגרה שדווקא אהבת, להסתכל מהצד ולדעת שלעולם לא תחזור לשם.
זה לא קל לדעת שנכנסת לכיתה בפעם האחרונה, ולדעת שלעולם לא תחזור לשם.
זה לא קל להסתכל על השלט של ט'7 ולדעת שיותר לא תחזור לשם. שבשנה הבאה יורידו את השלט.
זה לא קל לדעת שלפני יומיים הייתה הפעם האחרונה שהקריאו שמות, ועכשיו זהו זה. התפרקה הכיתה, ולעולם לא נלמד יותר ביחד.
זה לא קל לדעת שכל מה שרצית להגיד… לא הספקת. ועכשיו זה מאוחר מידי.
זה לא קל לדעת שעכשיו, לא משנה כמה אתה רוצה, זה נגמר.
לדעת שבשנה הבאה מצפים ממך ליותר, ושיש בגרויות בדרך.
לדעת שאתה כבר לא תהיה עם אותם החברים.
לדעת שכל החוויות שאתה לקחת השנה, יישארו רק זיכרון, ובעוד כמה שנים, כל מה שתשכח יתמוסס לנצח…
לדעת שבעוד כמה שנים, אני לא אזכור מי זה מי, וכשאני אסתכל בספר המחזור, אני בכלל לא אזהה את כל האנשים, ובטח שלא אזכור את הכל…
לדעת שבעוד כמה שנים אולי אני אפילו לא אזכור כמה שנהנתי.
אני לא אזכור את השיר הכיתתי, את ריקוד סוף שנה ואת החברים…
זה ממש לא קל להיפרד.
תגובות (3)
קודם כל אתה כותב ממש יפה, אי אפשר להתעלם מזה :)
דבר שני, אני ממש מזדהה כי אני מסיימת י"ב וזה באמת לא קל להיפרד, זה אפילו מפחיד לפעמים להבין שלא יהיו אותם קשרים עם החברים ושכולנו נשכח בסופו של דבר,
אבל אלה החיים, אני בטוחה שיצא לך להכיר חברים חדשים (ולשמור על קשר עם החברים שיש לך עכשיו, זה לא לגמרי הסוף לזה חח) וליהנות מהתקופה החדשה שאתה עומד להיכנס אליה :)
מאחלת לך הרבה בהצלחה בהמשך! =)
תודה רבה!
אתה ממש צודק. אני אישית שונאת פרידות. אומנם אני גמרתי כולה את כיתה ח' עכשיו, אבל זה עדיין קשה. אני יודעת ששנה הבאה לא תהיה אותו דבר, אולי אפילו קשה יותר…
אהבתי מאוד את הכתיבה שלך בנושא הזה, מאוד מוכר לי ממילות הפרידה של י"ב שלנו…
(=