להיות שקוף…

נמאס לי כבר להיות שקוף!, אמרתי לעצמי בכעס.
אני אוויר בכל מקום, בכל קבוצה,ובכל שיחה, אף אחד לא מקשיב לי, תמיד צוחקים לי בפנים על דברים שאני אומר, תמיד שמים לי ברקס בכל דעה שאני מביע,אף אחד לא רוצה לשמוע אותי, גם שאני מנסה קצת להצחיק עם כל הילדים אף אחד לא מעוניין לשמוע בכלל, אני מדבר וכולם שותקים, מסתכלים עליי כמו לא יודע מה, אבל אם זה היה האחר הם היו מתפקעים מצחוק, תמיד גיחכו לי בפנים שהייתי מדבר ומנסה להשתתף בשיחה,אני אוויר בכל מקום וזה קצת מעצבן, נמאס לי להיות שקוף.
תמיד שוכחים אותי, אם יש מסיבות או סתם יציאה, אף אחד לא מזמין, אני יכול להיות עם אנשים אבל בת'כלס אני לא נמצא בכלל שם.
אני ברירת מחדל אצל כולם, מדורג כסוג אחרון ואם אין אף אחד אז מגיעים אליי רק שהם לא יהיו לבד אבל אחר כך אני שוב הופך להיות שקוף, עוד פעם שכחו ממני,אני כאילו לא קיים, אבל שצריך משהו אני חוזר להיות קיים.
אין לי מקום אצל אף אחד וזה מבאס רצח ואין לי מושג איך להסביר את זה, אני לא יכול לדבר בלי שאנשים יתעצבנו ממה שאני אומר. לא מזמן היו כמה ילדים בקבוצה והתחילו לרדת על המורה, ואני אמרתי להם שזה לא יפה, אז ישר כולם עליי, כאילו עשיתי משהו, כולה חשבתי אחרת מהם, מה קרה? אני לא מבין, אף אחד לא מעוניין לשמוע מה אני אומר, כי אני אומר דברים שהם לא רגילים לשמוע, ובתוך הקבוצה אני רואה בעניים של כמה ילדים שהם מסכימים איתי, אבל הם חייבים ללכת אחרי הזרם,אנשים מפחדים להיות מיוחדים, להראות את הייחודיות שלהם, ואנשים שכן מראים את הייחודיות שלהם הופכים לשקופים מיד על המקום.
אף אחד לא רוצה לראות אותם או לשמוע עליהם, הם לא מעניינים אף אחד, כי הם לא כמו כולם.
לא מזמן אחרי שסיימנו את הבית ספר אני ועוד כמה חבר'ה, יצאנו מהכיתה, הלכנו לכיון המסדרון, ויצאנו לגמרי מהבית ספר, ופתאום אנחנו רואים לפנינו זקן חובש כיפה שמתחיל לדבר לעצמו ומקלל ומקלל לעצמו והוא עצבני רצח, והם…..הם ישר התחילו לצחוק ולהתפקע מהזקן המסכן ואני שם עומד בצד ואומר להם שזה ממש לא מכבד שהם צוחקים עליו.
והם:"מה אכפת לך בכלל", "הצדיק המתחסד", "לך מפה כבר". אני מסתכל עליהם והם מסתכלים עליי ואחרי זה הם שוב ממשיכים לצחוק, לי כבר לא היה נעים, הסתלקתי משם והמשכתי לדרכי, ויש עוד המון מקרים מהסוג הזה, וסתם גם בשיחות היומיות, אני תמיד בטבעיות אבל חושב אחרת, אבל מהניסיון של כל המקרים שלי, אני סותם את הפה, וזה הכי שובר אותי, הם מימלא לא מקשיבים, הם מקבלים אליהם רק את מי שדומה להם, חושב כמוהם,מתלבש כמוהם,מתנהג כמוהם, ויש אנשים שרק כדי לרצות את החברה מוותרים על האני שלהם, הם כלואים בתוך החברה והם סובלים שם.
ומי שנשאר בחוץ הם השקופים…………