להיות אישה-פרק2-מיהו חבר אמיתי

תזכורת קטנה:
העלילה מתרחשת בשנת 1880, לפני המהפכה התעשייתית ולפני שהיו כל זכויות לאישה.
אמא של הדמות הראשית היא נוצרייה ואביה יהודי. הם היגרו מארגנטינה לאנגלייה בגלל שהוריה של האמא היו אנטישמים ולא הרשו לה להתחתן עם האבא. למשפחה אין כל קשר אליהם.
_____________________________________________________________________
היום הראשון ללימודים היה היום.
זה היה גם היום הראשון בלי אמא.
מיד אחרי שחזרתי מבית הספר הלכתי להלוויה שאבא אירגן לה.
בדרך מבית הספר סיפרתי לג'ורג' ולתום את מה שקרה.
"יש לך מזל שבילית 13 שנים עם האישה הזאת. יש אנשים שאפילו יום לא זוכים לבלות עם אנשים כמוה" אמר לי תום. חייכתי אליו חיוך אמיתי שכבר הרבה זמן לא יצא לי לחייך.
אולי הוא לא למד מעולם בבית ספר, אבל בכל זאת יש לו חוכמת חיים יותר מכל איש שלמד 8 שנים בבית ספר.
"את לא יכולה להאשים אנשים. בכל זאת היא עשתה דברים שלא יכולים לעבור בשתיקה. אל תצפי מאנשים להגיב לזה בטבעיות" אמר לי ג'ורג' והיה בטוח בדבריו.
כל כך התאכזבתי ממנו באותם הרגעים. הוא לא מאמין בי או ברעיון של אמא שלי. הוא מצדיק את מי שרצח אותה.
"ג'ורג' איך אתה יכול להגיד דבר כזה?! אמא שלה נרצחה!" נשמע לפתע קול מאחור.
הייתה זו ביתה של השכנה שלי, מרי.
היא מעולם לא למדה בבית ספר, אבל היא מאוד רצתה להפוך גם לאישה משכילה.
"זה היה מובן מאליו שזה יקרה בשלב כלשהו. הרי אישה לא צריכה להיות מלומדת. היא צריכה להיות אמא במשרה מלאה!" אמר ג'ורג' למרי.
"המקום של האישה הוא במקום שהיא רוצה להיות בו. אם היא רוצה להיות אמא ולטפל בילדיה היא מוזמנת, ואם היא רוצה להיות מדענית או חוקרת יש לה את כל הזכויות!" אמרה מרי והניחה יד על כתפי.
"אני מסכים עם מרי. אולי אני לא אישה, אבל אני מרגיש שמגיע לכל אחד להגשים את המקום שלו בעולם הזה ולעשות את כל מה שהוא רוצה" אמר תום והניח גם הוא יד על כתפי השנייה.
"תגידו מה שאתם רוצים, זה מה שאני חושב ויש לי זכות" אמר ג'ורג' והלך מאיתנו.
דמעות זלגו על לחיי. עצרתי באמצע הדרך והתיישבתי על הדשא הרך. מרי חיבקה אותי חזק ותום החזיק את ידי. פתאום הבנתי מי הם החברים האמיתיים שלי ומי לא.
ג'ורג' מה שנקרא "שוביניסט", כך אמא קוראת לאנשים שהם נגד האישה המשכילה והם חושבים שמקומה קבוע מראש-במטבח.
עדיף אדם עם חוכמת חיים מאשר אדם טיפש ומלומד. זהו מוסר ההשכל שלי היום.
שני הילדים הכי לא מלומדים בכפר הם אלה שבאמת חכמים ומבינים.
חזרתי הביתה עם מרי ותום, הם ליוו אותי ממש עד לפתח הדלת.
ניכנסתי איתם לבית, וגיליתי שני אורחים מפתיעים בסלון-גבר ואישה מבוגרים מטופחים ולבושים בבגדים שחורים.
"שלום חמודה, תכירי, אלה ההורים של אימך, סבא וסבתא שלך" אמר לי אבא.