להיות אישה-פרק 1, ביי-ביי אמא

תזכורת קטנה:
העלילה מתרחשת בשנת 1880, לפני המהפכה התעשייתית ולפני שהיו כל זכויות לאישה.
_____________________________________________________________________
מחר תתחיל שנת הלימודים השביעית והלפני אחרונה שלי בבית הספר.
זה כבוד גדול לכל אדם ללמוד כל כך הרבה שנים, אבל לאישה-הכבוד הכי גדול שיש!
אמא תפרה לי מכנסיים לכבוד השנה הראשונה, דבר שלא רואים בכל יום-אישה עם מכנסיים.
אני מאוד מתרגשת מההליכה מחר לבית הספר. זו תהיה הליכה מלאת גאווה, כמו הגאווה שאני מרגישה בכל יום כשאני הולכת לבית הספר. מאוד התגעגעתי להרגשה הזאת, ואני כבר לא יכולה לחכות להתחיל ללמוד ולהחכים.
כשאמא שמעה על כל בנות גילי שעומדות להתחתן, חיוך רחב היה מרוח לה על הפרצוף.
היא השוויצה בפני כל שאר האמהות שאני הולכת להיות אישה משכילה וחכמה שתפרנס את הבית.
האמהות האחרות זילזלו, כפי שתמיד עשו, אבל הפעם הן ממש השפילו את אמא.
ראיתי שהיא מאוד רצתה לבכות, אבל היא התאפקה.
"זה בסדר חמודה, זו התגובה הטבעית של נשים חסרות השכלה. את לא תהיי כזאת, את תחוללי מהפכה ותראי לכולם שהעולם צריך להתפתח. כשאת תהיי בגילי את תהיי פתוחה לשינויים ולא מקובעת"
היא אמרה לי. זה היה המשפט האחרון שהיא אמרה לי לפני שאנשים שהתנגדו לרעיון שלה רצחו אותה בדם קר.
שמעתי רק צרחה אחת קצרה מחדרי וירדתי לסלון. גופתה של אמי הייתה מוטלת על הרצפה. לא בכיתי, רק בהיתי באיש שעמד שם עם סכין. הוא לא שם לב שאני שם, אבל תיארתי לעצמי שגם אותי הוא יהרוג אם יראה שאני שם.
כל כך רציתי לחבק את גופתה של אימי אבל לא יכולתי. ידעתי שאם אמות מטרת חייה של אמא לא תתגשם. אני חייבת להשאר שם בשבילה, כדי להיות אישה משכילה כמו שהיא רצתה במשך כל חייה.
במשך שעה ארוכה עמדתי שם בשקט, מביטה בגופתה של אמי. האיש שהיה בסלון לא שם לב שהייתי שם וכעבור זמן מה הגיע איש נוסף אל הבית. הוא אסף את הגופה לתוך שק ושניהם יצאו משם מבלי להגיד מילה.
רק אז, אחרי שהגופה לא הייתה שם וגם לא האנשים, התחלתי לבכות.
אבא חזר בערב מהעבודה ומצא את סימני הדם על ריצפת הסלון.
כששאל אותי איפה אמא לא הייתי מסוגלת להוציא מילה. ישבתי על המדרגות שמובילות לסלון ובכיתי בשקט. אבא שלי הבין מה עלה בגורלה וחיבק אותי חזק.
אני מבינה שאני לא נמצאת במצב כל כך נעים, אבל בכל זאת אני חייבת להשאר חזקה בשביל אמא. אני חייבת להגשים לה את החלום ולהפוך להיות האישה המשכילה הראשונה.
מחר כן אלך לבית הספר ואשקיע את כל כולי, בשבילה ובשבילי.