להיות אישה-הקדמה

היי, שמי הלנה.
עכשיו השנה היא 1880 ואני כמעט בת 13.
נולדתי בעיירה קטנה בבריטניה אבל ההורים שלי הגיעו לפה מארגנטינה.
אבא שלי הוא יהודי ואמא שלי נוצרייה וההורים שלהם לא הרשו להם להתחתן, אז הם ברחו לפה.
תמיד אבא שלי חי בפחד שההורים של אמא שלי ינסו להפריד בניהם.
גם אני קצת מפחדת מהם, אבל בסך הכל החיים מעולים! (:
יש לי שני חברים הכי טובים, אחד גר ביער שצמוד לכפר שלנו והשני לומד איתי באותה הכיתה.
הילד שגר ביער, תום, לא לומד.
אבא שלו לא מרשה לו ללמוד כי הוא צריך עזרה בנגרייה המשפחתית שלהם.
רוב הילדים לא לומדים אלא עובדים עם ההורים או במפעלים אז אני מאוד מעריכה את זה שיצא לי ללמוד, זה ממש כבוד!
ההורים שלי עובדים מאוד קשה כדי שאוכל ללמוד. הם רוצים שאהיה אישה מסכילה והם מאמינים שמגיע לי לדעת בדיוק (ואפילו יותר) כמו בנים.
בכל יום אחרי בית הספר אני הולכת אל היער להכין שיעורים עם ג'ורג', החבר הכי טוב שלי שלומד איתי.
ג'ורג' מגיע ממשפחה ענייה מאוד, אבל סבא וסבתא שלו עשירים. הם גרים בסקוטלנד ושולחים להורים שלו כסף כדי שיוכל ללמוד בבית הספר.
אני מאוד אוהבת את החיים שלי ומרגישה שיש לי הרבה מאוד כבוד שאני הולכת להיות אחת מהנשים המשכילות הראשונות!
בכל יום אני חושבת מה ארצה להיות כשאהיה גדולה. אולי חוקרת? אולי רופאה? זה ממש כיף לחשוב שכל החיים פתוחים בפניי. הרגשה באמת טובה