לגמרי לבד: העדכון המדוכא של סאני

אוי סאני….
אל תפגע בעצמך! בכלל! אתה יודע שאתה אדיר, ותמיד חייב להיות מישהו שדואג לך. עכשיו אתה פשוט מרגיש כאילו זה הסוף, אבל זה לא. זה קצת מטומטם אבל תחשוב על מה שיקרה כשתהיה מבוגר יותר, מה תוכל לעשות ואף אחד כבר לא יציק לך. מבוגרים שומרים הכול בבטן ומחייכים חיוך מזויף, אבל למה שאתה לא תחייך חיוך אמיתי? יום אחד תחליט שנמאס לך להיות עצוב ושיש גם דברים טובים בעולם ובלונדון ספציפית (למרות שהייתי שם שבוע וזה היה סיוט…)
הרי למה אתה כותב את הכול כאן? כי אתה חייב לשפוך את זה וזה גורם לך להרגיש טוב. לכל אחד יש משהו שגורם לו להרגיש טוב, תיאחז בשלך, בחברים שלך. כשאני עברתי דירה פגשתי את החברים שלי פעם לשבועיים ופחות.
אני יודעת שבטח לא עזרתי אבל אני מקווה ששיפרתי לך מעט את ההרגשה…

סאני זה לא פייר, אתה פשוט גרמת לי לבכות עכשיו.
אני מאוד מבינה אותך לגבי המצב המשפחתי. ההורים שלי גם ככה (הריבים הצעקות והכל… רק בלי הפאבים..).
אתה יודע כמה פעמים אני מרגישה בחברה בודדה? שאין אף אחד שידבר באמת.. אתה יודע כמה פעמים אני מרגישה שאני רוצה לצרוח ולהתפרק למישהו ופשוט אין למי?
מי רוצה לדבר כשאיש לא באמת מקשיב ומביע עניין?!
אני הממ… מצטערת בשבילך על זה שהחבר שלך עזב אותך.. אני לא ממש יודעת מה להגיד…
ובבקשה, סאן-סאן, חסר לך ואתה פוגע בעצמך, תחשוב על זה שאתה תגרום לנו לעצב וחרטה… תחשוב שאם אנחנו מנסים להישאר חזקים ולהתרחק ולהתעלם מזה, לחשוב שאחד החברים שלנו נכנע רק יוריד אותנו..
ולגבי אחותך, אני לא חושבת שהיא תספר, אני חושבת..
אם אתה רוצה לדבר (או אם סתם משעמם לך ואתה צריך לחפור למישהו) אתה מוזמן לדבר/לחפור -> [email protected]

אני מסכימה עם נטע…
אני לא מכירה אותך כול כך אבל אני בטוחה שיש אנשים שאתה חשוב להם…
יש לך כול כך הרבה פוטנציאל ככותב. אתה יכול להיות כול מה שתרצה.
החיים הם מתנה. ולמרות שעכשיו אתה מרגיש עצוב ומדוכא התקופה תעבור ואתה תהיה שוב שמח עם עצמך.
ברגע שתחליט שאתה לא רוצה להיות עצוב יותר אתה תרגיש יותר טוב…
מקווה שתעשה את הבחירה הנכונה ותרגיש יותר טוב… ♥

ואני מסכימה עם ספיר…
לא ראיתי את התגובה שלך..

לא! אל תפגע בעצמך! בשום מצב!
אני באמת ממש בוכה כאן, ואני מבינה כמה קשה לך אבל זה ממש לא הפתרון!
אני ממש מבינה אותך. גם אצלי בבית היה את כל המצב הזה של הצעקות והריבים, אני גם הייתי לבד לגמרי, לאף אחד לא היה אכפת ממני ולמי שהיה אכפת ממקודם גירש אותי ממנו! היו מצבים שבאמת לא ידעתי מה לעשות עם עצמי!
אבל.. זה לא הפתרון!
אני מצטערת לשמוע שהחבר שלך עזב אותך, ואני באמת לא חושבת שאחותך תעשה את זה!
יש אנשים שאוהבים אותך! גם אם אתה לא רואה אותם עכשיו! הנה! כאן, יש אנשים שאוהבים אותך! יש כאן אנשים שפשוט גם בלי להכיר אותך אוהבים אותך!
אתה לא יכול לסיים את החיים שלך!
זו תקופה ואני מבינה אותך, אבל זה יעבור.
אני מקווה שאתה מבין..

לא…
לא.
לא.
לא.
אם יקרה לך משהו…
אני חושבת שאני אהרוג את עצמי.
אני לא אוכל לחיות עם העובדה שזה באשמתי.
גם באשמתי.
אני מצטערת…
אתה תמיד מוזמן להתנחם אצלי…
למה אני כזאת טיפשה?!
אני כל כך מפגרת.
עדיף שאני אסתום את הפה לנצח נצחים.

לגבי ההורים שלך?
העובדה שהם צועקים ורבים אחד עם השני?
תגיד תודה, כי שלי לא מצליחים להסתכל אחד לשנייה בעיניים כבר מזמן.
חבר שלך?
היה ונגמר, ואל תאמין לו, בגלל שכול מי שיהיה לו אפילו הסיכוי לדבר
איתך, הוא בר-מזל.
ובכללי, תחשוב שאם אתה לא תהיה כאן יותר,
הכול רק ידרדר,
רוב הנישואים לא שורדים את מותו של ילד,
לא חשוב כמה לא רצוי ובודד הוא היה,
ואחותך תצטרך לסבול את הגירושים המכוערים ואת כול מה שיבוא לפני זה,
את הילדים האלו, שכנראה לא באמת מכירים אותך, ופשוט יבואו, ויגידו כמה נפלא היית,
בגלל שאסור לדבר רע במתים, את כול האנשים האלו שיסתכלו עליה
כאילו 'המסכנה שאחריה התאבד', דברים כאלו ישארו איתה לתמיד, אתה יודע.
העובדה שאתה תמות, לא תסיים הכול,
ההצגה תמשיך, רק תהיה הרבה יותר קודרת.

גם אני חשבתי ככה פעם שאם אני יעלם לאף אחד לא היה אכפת ומי צריך ילדה טיפשה בחיים שלהם, גם אני כמעט עשיתי את הבחירה שלי את תפסו אותי עם באותו יום אמא שלי לא היתה מגיע מוקדם גם אני לא הייתי פה עכשיו.
אני מבקשת ממך רק לחשוב קצת אפילו עם רק לשתי אנשים יהיה חשוב מזה, כמה כאב אתה תגרום להם ולכל השאר שאתה חושב שלא אכפת להם אבל למען האמת מאוד אכפת להם.
אל תעשה מאשה עד שאתה לא חושב לעומק הכי עמוק שאתה יכול, בבקשה רק תחשוב…
עם אתה צריך עזרה אני תמיד כאן בשבילך…

לא! אסור לך לוותר,
אם אתה חושב שאתה כזה אז פשוט תשתנה.
אתה גורם לעצמך להאמין בכל זה, וגם אם הם אומרים הם יכולים להגיד ואתה יכול להתעלם מהם ולהגיד ״מי הם בכלל למה שאני יסיים את החיים שלי בגללם?!״
תקשיב אני מבינה אותך באמת שכן אבל בסופו של דבר אני גם מנסה להבין את זה ולעשות את השינוי הזה כדי שיהיה לי טוב אז תעשה את אותו הדבר ואל תחשוב על להתאבד או מה שעושים לך, תתחבר לילדים שבחיים לא דיברת איתם תנסה להשתלב ואתה אף פעם לא לבד יש לך פה את האתר ואם אתה צריך עזרה או מישהו לדבר איתו אני פה אם אתה צריך!!
נכון אז אוליי אנחנו לא בידיוק מכירים אבל אני מזדהה איתך ובגלל מערכת יחסים או משפחה או כל דבר אחר אתה לא תגמור את החיים שלך!
ותזכוור תמיד שהגלגל מתהפך יום אתה למעלה ויום אתה למטה אז אם עכשיו אתה למטה בעתיד אתה תהיה למעלה, אל תשתה ואל תפגע בעצמך רק תאמין בעצמך כי אתה יכול ולא משנה מה אחרים יגידו אתה תעשה מה שטוב לך ומה שנוח לך.
אם אתה צריך תשלח הודעה אני פה לעזור,
[email protected] 

אוי סאני…
אתה לא יכול, אסור לך להתאבד.
האקס שלך יכול ללכת ל#@%&* עם החברה החדשה שלו. ואתה אחד האנשים הכי יפים שאני מכירה, ולא רק מבחוץ. אם אתה תתאבד זו תהיה מכה שאף אחד לא ישמר ממנה, אני מבטיחה לך שההורים שלך לא יפסיקו להאשים את עצמם לעולם. אחותך גם תחשוב שזו אשמתה, וגם ג'ייק ודין ושני. וכולם יבכו וגם אנחנו נבכה כי גם נחשוב שזו אשמתנו שלא ניחמנו אותך כמו שצריך, שלא עשינו את כל מה שיכולנו. העולם של כל מי שמכיר אותך ישתנה אם תמות, ולא לטובה. אתה לא יכול לעשות את זה. תחזיק מעמד, אם לא בשבילך אז בשביל ההורים שלך ואחותך וכולם. על המונח 'ענן ורוד' שמעת? אז יש גם 'ענן אפור' ובלונדון יש הרי המון עננים. תזכור כל רגע שצחקת, שמחת, נישקת או חיבקת, תחשוב שלא יהיו עוד כאלה. תחשוב על כל חיוך קטן או גדול, על כל בדיחה טיפשית שסיפרת עם החברים שהיו לך ועל כל בדיחה טיפשית שתספר עם החברים שתמצא. כי אין סיכוי שבן אדם מדהים כמוך יכול לחיות כמות מסוימת של זמן במקום כלשהו בלי שמישהו יגלה איזה בן אדם מדהים הוא! אתה שומע?! אסור לך לעשות את זה! אני נשבעת שאם תגיד עוד פעם אחת שאתה הולך להתאבד אני אברר מה הכתובת שלך בלונדון ואהרוג אותך!
רגע אחד… זה לא ממש הגיוני…
לא נורא! היגיון זה לאנשים משעממים ושפויים! לא כמו הכותבים הפסיכופתים הנהדרים שבאתר הזה!
דובוני גומי וביפולריות!
חייכת? אני יודעת שחייכת. אל תגיד שלא, קשר הטלפתיה שלי יזהה שאתה משקר.
איגואנה.

אל תעשה את זה.
נכון שהמצב נראה ממש לא טוב עכשיו,
אבל אל תוותר כל-כך בקלות.
אנשים זקוקים לך.
ולמרות שנדמה לך, אני בטוחה שלפחות אדם אחד אכפת מעצם קיומך.
ורק שתדע שתהיה מאוד חסר כאן (אז, אל תעשה את זה).
המשפחה שלך תתגעגע אליך.
כולם יתגעגעו אליך.
אולי תנסה לפנות לפסיכולוג (וכן, הם ממש עוזרים)?
מקווה שלא תעשה זאת, באמת.
למרות הכל, לחיים יש כל-כך הרבה מה להציע.

אולי זה לא נראה ככה אבל להרבה אנשים כן אכפת ממך
לי אכפת ואני אפילו לא מכירה אותך
אל תעשה את זה
זו תקופה כזאת אבל היא תעלם לפעמים לוקח קצת זמן אבל זה יעבור

הזדהות אמתית וכואבת.
אני יכולה להבטיח לך שכל אדם בעולם החרא הזה, עבר תקופות כאלו. בין אם הן קצרות או ארוכות. כל עוד הוא הרגיש בתקופה הזאת שהכל אבוד ואין מוצא, הוא חווה תקופה רעה. אני מאמינה שהתקופות האיומות הללו הן בעצם הכנה למשהו גדול וטוב יותר.
כעת הן גורמות לך לחשוב שהתאבדות או כל דבר שטותי אחר, זו הדרך הנכונה, אבל זו טעות.
~תהיה אופטימי~
תחשוב על זה שבעצם הפרידה מהחבר שלך, תפגיש אותך עם גבר שאני מאמינה שיאהב אותך כפי שאתה. אהבה יכולה להיות נוראית, אבל כשסובלים (לטובה) את המגרעות של הבן הזוג, לא יהיה מעליכם ולא מתחתיכם. כנראה שהבחור שהיית איתו הוא רק ההתחלה.
אולי זה יצטייר כדבר קצת מפגר, אבל אני מציעה לך לנצל את הבדידות הזאת. (זה שאתה לא חברותי לא הופך אותך לאדם נוראי, גם אני כזאת, תזכור שכולנו שונים).
אתה לא אשם בדבר שקורה וזז בחיים שלך. בגלל זה אומרים שאי אפשר לדעת מה צופן העתיד. לא הייתי אומרת שזה הגורל, אבל העיקר הוא, שאתה לא אשם בדבר.
אם חבר שלך עזב אותך, זה מפני שהוא לא יודע מה הוא מפסיד.
אם ההורים שלך מתווכחים, זה כי הם לא מסתדרים אחד עם השנייה. הם כנראה ממש ניגודים. אומרים שניגודים מתחברים, לדעתי זו סתם קלישאה.
ציונים, עד סיום בית הספר הכל עוד יכול להשתנות. אני למשל, במחצית הראשונה הוצאתי ארבעה שלילים, וזה משום שהייתי קצת עצלה באותה מחצית ולצערי פשוט לא הלך לי. תנצל את כל ההזדמנויות שניתנות לך.
אני אומנם דכאונית, אבל משתדלת ככל האפשר להיות אופטימית.
אם הייתי מאמינה הייתי מתפללת עבורך, אך אני אתאיסטית כך שהדבר היחיד שנותר לי לעשות הוא להאמין יחד איתך שהתקופה הגועלית הזאת תעבור בשקט.
אם אתה רוצה לדבר או כל משהו אחר, באימייל אני הפסיכית בשם 'אלכס'.
אגב, לדעתי אתה בין האימואים הכי יפים שראיתי. (אחמ, חטטנית שכמותי) אל תכניס לעצמך שטויות למוח ובטח שאל תקשיב לאנשים שכל מה שיוצא להם מהפה זה שיט.
יש אנשים לא צריך להכיר פנים מול פנים בשביל להבין שהם מיוחד – אתה אחד מהם. עשה טובה ואל תזיק לעצמך.