לבד
אני שוחה.. אני בלב הים, מסביב רק מים, אני לא רואה כלום, לא ציפורים, כלום.., באופק יש יבשה, אני מנסה להגיע אליה … אני שוחה ושוחה אבל אני אפילו לא מתקרבת לא משנה כמה אני שוחה אני לא מגיעה , ואני לא אגיע אליה אי פעם… אני מתחילה להתעייף … אני עייפה.
אין לי כוח יותר להילחם.. אני לי כוח יותר להיאבק .. אני מרגישה לאט לאט שהכוחות נלקחים ממני.. אני מתחילה לשקוע.. אני מנסה שוב לשחות אבל אני עייפה. אני נופלת, אני טובעת.. אני לא נלחמת יותר.. ויתרתי .. אז אני ממשיכה לשקוע ולשקוע בים העמוק הזה, אין לי אוויר.. אני לא נושמת.. פחד ממלאה אותי.. אני שוקעת יותר ויותר עמוק וכך ניהיה יותר ויותר חשוך… אני כבר לא מצליחה לראות את השמיים ואת השמש, אני לא רואה יותר את האור.. העיניים מתחילות להיסגר לי… אני מתחילה להרגיש לחץ בחזה כאילו יש עליי משהו כבד שלא נותן לי לנשום.. אני לא מצליחה לנשום! קשה לי.. אני לא מרגישה את הגוף שלי, אני לא יכולה לזוז.. אני לא יכולה לפתוח את העיניים יותר… חשוך פה, מפחיד פה, אני לבד.. אני לא יכולה להציל את עצמי, ואף אחד לא יכול להציל אותי.. קר לי..אני לבד, לגמרי לבד בלי אף אחד לצידי בלי אף אחד שיציל אותי, אני שוקעת, טובעת לאט לאט ואף אחד לא רואה.
אני לבד…
תגובות (0)