חלק 1

תמיד לבד
אין משהו אחר
אני מוקף אנשים… הולך חי אוכל שותה
אבל מבפנים הפסקתי לחשוב
אני כבר יותר מת מחי
שום דבר כבר לא מעניין אותי
אם לא היו אומרים לי לאכול לא הייתי אוכל או ישן או אפילו נושם
לבוהת תמיד רק לבוהת זה מה שאני עושה
אני שומע הכול אבל לא מקשיב לכלום
אני אוכל אבל רק מה שנותנים לי
אני ישן אבל לא חולם וקם עייף
כואב לי אבל לא אכפת לי
אבל ראיתי את האור בתוך האפלה
חשבתי שיש לי סיבה להתחיל לחיות
לא רק להתקים
לעשות ליצור להתקדם לאכול להקשיב
הכול כדי להגיע לאור

אבל בסוף גיליתי שהאור שייך
לעוד אחד שהיה כמוני והוא כבר תפוס
ושוב אני רק מתקים
לא מקשיב לא חולם לא מנסה להתקדם

אלא אז בעל האור סיפר לי בעודו מגן על אורו
שהוא היה כמוני עד שגילה את האור שלו
כך אמר לי והלך
ושוב לא היה אור רק חושך
רק ריקנות

—————————————————————————————————-

הזמן עבר ושוב ראיתי אור כמה רציתי בו רציתי שהיה שלי
שלי היה אור נקודה חמימה בין כול החושך שמסביב
כמה היתאמצתי בשבילו כמה עברתי השתפרתי כדי להגיע עליו
והיה לי אור והוא היה שלי ואני שלו
הוא חימם אותי ואני הגנתי עליו מהרוח
והייתי מאושר

——————————————————————————————————-

לאחר זמן רב הגיע לו איש אחד בקושי אדם רק קיים ולא יותר
הוא לא אכל לא שתה ובקושי נשם וכשהוא הגיע לאור שלי
אמרתי לו פעם הייתי כמוך אבל השתניתי וגם אתה יכול תשאף תנסה תחייה
אבל הוא אמר אני לא מסוגל והאור שלי כבה
כמה כעסתי בהתחלה
חשבתי שעשיתי את הכול לחינם שסתם השתניתי- אבל אז הבנתי, זה לא האור זה אני,
אני עשיתי את השינוי,
ואני אוכל גם למצוא לי עוד אור

אבל היום אני מבין שהאור הוא רק תעתוע כמו הקסם לי אין סיבה להתקדם