לא נישאר שום זכר לאותה ילדה מפעם …

אני לא אתן לעצמי שוב ליפול … אני לא ישבר אני, ישאר חזקה ,אני לא יחזור לאותו מקום חשוך של החתכים, והדמעות אני לא יתן לך לישבור אותי שוב לא …
הייתי פעם מאושרת הייתי שונה לא הייתי מי שאני היום . פעם הייתי אוהבת ליהיות כל תשומת הלב שאנשים מדבריים רק עליי ומקנאים רקק בי היום אני לא אוהבת שנועצים בי מבטים, היום אני לא אוהבת ליהיות בסביבת חברים, אני אוהבת ליהיות לבד, פעם אהבתי לחייך וליצחוק היום החיוך והצחוק לא באים סתם ככה הם לא באים ביכלל מאז שהלכתה, הישתנתי יותר נכון נישברתי חזרתי לשיגרה של ליפני… חיוכים מזויפים אני אומרת שאני בסדר אבל לא מיתכוונת לזה באמת חזרתי לחתכים להקאות חזרתי לבכי ולדמעות חזרתי לבכי של שעות על גבי שעות חזרתי לחשוב עלייך ואיך אתה עכשיו כי פאקינג שנה וחצי לא שוכחים מהר כל כך הייתה אהבה של חייי היום אני מרוסקת מרגישה כל יום יותר ויותר כאילו אני הולכת ומתחילה להיעלם , אמא שלי חושבת שזאת תקופה שתעבור אז היא קבעה לי תורים לפסיכולוג חושבת שזה יעזור כשהיא בעצם לא יודעת את האמת כואב לבת שלב כואב לי אני לא יכולה להמשיך אם זה יותר אני מרגישה כל שנייה כאילו אני עומדת להיתמוטט אני ממשיכה ללכת להיראות כאילו אני בסדר גמור כאילו כל זה כבר מאחורי אבל זה לא כלום לא מאחורי אני ממשיכה לחתוך להקיא אני ממשיכה ליבכות אני ממשיכה אם כל הכאב הזה עם כל הסודות שבחיים אני לא יספר ממשיכה לשים את אותה מסיכה של הילדה המושלת שבעצם כבר לא נישאר שום לילדה שהייתה ליפני החתכים ההקאות והבכי ….