לא הכול
"לא הייתי לוחש משאלות אל האפלה במקומך"
הוא אמר, קולו שקט כול כך,
שלרגע חשבתי שדמיינתי.
"למה לא?" שאלתי באותו הקול.
"משום שהיא תמצא דרך לעוות את משאלותייך"
הוא אמר ונעמד לידי.
"לא כול הנוצץ זהב, ולא כול האפל רע"
עניתי לו "וחוץ מזה, אין דרך לעוות את
משאלתי" אמרתי לו, מודה בעצם העובדה שאני
לא כולי תמימות וחמימות.
"אפשר לעוות כול דבר" הוא אומר בקול קשה מהתכוון
ועל כן, הוסיף חיוך דקיק.
"לא הכול"
תגובות (1)
אוו..
'אי אפשר לעוות את משאלת המוות' – זה מה שחשבתי.
יפהפייה.