לאינסוף ומעבר לו

חזרתי למסגרת
מסביבי אנשים כל שנייה מהיום
לכל אחד אינסוף מחשבות
שאני אמור להבין ולהכיל

לחיות עם אנשים שאתה לא מכיר יכול להיות מאתגר
אבל גם יכול להיות הדבר שיחבר
במיוחד אצלי
כאדם שלא מרבה לצאת החוצה ולהכיר אנשים חדשים
מסגרת חברתית כזו שמכריחה להכיר זה מושלם
אבל גם מעייף

בין הלנסות להרשים לבין ההתחבטות עם עצמי כדי שאפסיק
בין להרגיש לא שייך ולרצות להיות לבד לבין לנסות להכיר אנשים
בין להסתיר מעצמי לבין להיות כנה
בין להקשיב ולשאול לבין חוסר רצון ועניין
בין לחפש משמעות לבין לפסול את ההמשך

המוטיבציה באה והולכת
נשארת בממוצע לחצי שעה
וכשאני יודע שלצידי אנשים מדהימים
מורכבים
כמו שאומרים ,אינסופיים
ולי הרבה מהזמן אין את הדחף להכיר באמת
וזה מדכא
כי מסביבי שיחות נפש על ימין ועל שמאל
ואני מרגיש שלי אין על מה לדבר
לא איתם, לא בכלל

אבל זה סתם שוב נובע משנאה עצמית
ברור שיש על מה לדבר
וגם ברור שאני לא היחיד שמרגיש קצת לא מחובר
אבל קל לי כל כך להכניס את עצמי למחשבות רעות על הסביבה

אבל זהו
אני חוזר מחודש
עם הדחף להכיר
לשמוע
להתעניין
לדבר
לחקור
לעשות
לאינסוף ומעבר לו.