כתיבת החיים- פרק 3
יולי החליטה להפסיק לבכות כי הרי לבכות לא יעזור לה..
והחליטה לעשות מעשה- היא הלכה לכיוון אמא שלה וענתה:"אמא אני רוצה שננהל שיחה" , "כן יולי איזה שיחה את רוצה שננהל עכשיו?" ואז יולי ענתה:"על זה שאת אוסרת עלי לעשות משהו שאני אוהבת- לכתוב", "אל תתחילי עם זה עכשיו… את מחמירה עוד יותר את המצב שכשאת מנסה לשכנה אותי" ענתה אמא, כרגיל היא הייתה שקוע רק בעצמה.. אוף ככה זה ההורים של היום פשוט לא מבינים את הילדים שלהם וחושבים שרק הם צודקים ויודעים מה יעשה טוב לילדים שלהם, כאילו מה? היא כל כך ממורמרת מסבא וסבתא שהם כשהיא הייתה ילדה הם אסרו עלייה לעשות משהו שהיא אוהבת ובגלל זה היא פשוט מפילה עלי את האשמה? כאבא פתאום הופיע ניסיתי לשכנע אותו שידבר עם אמא וישכנע אותה לעשות משהו לגבי נושא הכתיבה, אבל כמו כל שאר המבוגרים הוא בכלל לא הקשיב לי. אז הנה אני נותרתי בודדה בלי הורים שמבינים אותי ובלי יומן, פשוט בודדה, "'תראי אמא עכשיו אני בודדה בגללך" , ואז היא ענתה:"בודדה בגללי? אולי תצאי החוצה תפגשי חברות" ואז עניתי:"את יודעת טוב מאוד שאין לי חברים.. אז איזה חברות בדיוק אני ילך?" ואמא ענתה:"לא יודעת, תחפשי".
יצאתי מהבית ומקום להלכת לחברה שאין לי, הלכתי בעקבות מסע החיים למען המקורות של הנוסטלגיה החיים הישנה שלי- הלכתי בעקבות חיפוש היומנים האבודים.
תגובות (1)
נשמע ממש מעניין, תמשיכי…
רק יש קצת שגיאות כתיב, זה לא משהו שאי אפשר לתרגל.
אם את נגיד לא בטוחה לגבי מילה איך לכתוב אותה, את יכולה פשוט ללכת למילון עברי עברי. ככה אני עושה אם אני לא בטוחה.
אני מציעה גם לעבור על הסיפור שלך שוב לפני שאת מפרסמת אותו.
בסך הכל נשמע מעניין הסיפור;-)