כתיבה מחשבתית

טוב! היי!קודם אני אסביר מה זה כתיבה מחשבתית:
זה כשאין שום תכנון בראש מה לכתוב. שום עלילה. ופשוט מורחים על הדף את הדברים שצצים בראש בזמן הכתיבה. זה נשמע משעמם אבל זה עוזר לסדר דברים מסויימים.
כמו מחשבות שמציקות לי: סיפורי אהבה-
הסיפור אהבה שהתחלתי נשמע לי קיטשי בטירוף.. אני קראתי אותו שוב הבוקר ורציתי להמשיך כי ביקשו ממני.. אבל אני לא מרוצה מהסיפור. אני לא רוצה שזה יהפוך להיות סיפור אהבה כמו כל הסיפורים.. אבל מצד שני אני גם לא רוצה להכניס בו אלמנטים של פנטזיה ,אימה או דברים כאלה.. סיפור אהבה נטו.
מי שבטח כבר שם לב אני מדברת על W.i.W , זה התחיל סבבה אבל נגמר דוחה…… ואני לא רוצה שזה יהפוך להיות נובלה שנמשכת לעוד איזה 500 פרקים! אני לא אשרוד כל כך הרבה!
מה לעשות? לעזוב את הסיפור..?

לימודים (!)-
"לא נורא, תשאירי את זה למחר!" המוח אומר היום.
"לא נורא! יהיה לך מספיק זמן לעשות את זה!" המוח אומר מחר.
עד שמגיעים לבית ספר, וצריך להגיש.
"למה לא עשיתי את זה לפני… יא שכל!.."
כן. יש לי בעיה חמורה של משיכת זמן.. וזה לא עוזר לי שאני מודעת אליה! אני חייבת להפסיק אבל באמת שאני לא יודעת איך..
כיתה י', אני חייבת לקחת את עצמי בידיים! וזה נראה כמעט בלתי אפשרי, כי יש כל כך הרבה הסחות דעת מסביב..
ת'אמת? עכשיו במקום לכתוב את זה עדיף לי ללכת ללמוד לשון והבעה! אבל.. "יהיה לי מספיק זמן לעשות את זה"..
אני לא טיפוס החלטי. אף פעם לא הייתי מהאנשים שאומרים:"טוב, התחלתי ולכן אסיים". אני לא יודעת אם אפשר לקרוא לזה וותרנות- כי לפעמים אני לא מתחילה בכלל! ואחד שמוותר הוא לפחות עשה צעד, התקדם.
אין לי בעיה לחלוק את הדברים הרעים שיש לי באישיות, כמו שיש לי דברים טובים. אז אל תרגישו לא בנוח כשאתם קוראים את זה.

אחותי מעצבנת. אני יודעת שזה לא קשור לכלום אבל היא החליטה לחרפן אותי. "חן! תדליקי לי את הטלוויזיה! "-אני מדליקה. "בעצם לא באלי..". פשוט כאפה אחת תגמור את כל העניין הזה..!

טוב, אני חושבת שאני אסיים את זה פה, כי… נגמרו לי המחשבות.P: