כשתגדלי תביני…
ישבתי על החול הקר והבטתי למרחק.
רחש הגלים, טיילת ההומת אדם, אנשים שאיננו מכירים המנגנים בכלים שונים על מנת להרוויח קצת כסף ורק אני, יושבת לי בחוף וחושבת.
׳מה יקרה אם אנשים יפסיקו לדרוך על האנשים שחלשים מהם?׳
׳מה אם..מה אם אנשים יפסיקו להתעסק במריבות ויתחילו להתעסק עם האהבה?׳
הרי כסף לא קונה משפחה, אהבה ואפילו אושר, אז למה אנשים רודפים אחריו? אולי בשביל להמשיך להתקיים בעולם הזה, אבל מה אני מבינה? הרי אני רק ילדה קטנה שעסוקה במחשבות על הילד מהכיתה, על הריב הטיפשי שקרה לה עם החברה, איזה בגד ללבוש או סתם עסוקה במה אמא תכין לה לאכול.
״כשתגדלי תביני..״ אמא תמיד אומרת לי. אבל חשבתי, מה יקרה כשאני אגדל? אני אבין את מה שלא הבנתי שהייתי ילדה תמימה? אני אבין שאושר ואהבה לא קונים בסופר הקרוב לבית? אני אבין שבשביל חיים טובים צריך לעבוד קשה? או שאולי אני אבין שהחיים הם טובים ופשוטים ואנשים הם אלו שעושים אותם רעים וקשים.
אולי אני רק ילדה קטנה אבל הבנתי דברים שהאנשים המבוגרים ממני עדיין לא הצליחו להבין…
תגובות (3)
קטע יפה, כנראה את צודקת.
ילדה קטנה ;)
אהבתי את הקטע אבל אני לא חושבת כמוך. כלומר זה לא ממש נכון.
כל הקטע של הריב עם החברה הטובה, המחשבות על ילד מהכיתה, מה ללבוש, זה הופך אותנו הילדים למה שאנחנו נהיה בעתיד, זה מעצב את התדמית והאישיות שלנו. אם לא נריב על זה עכשיו, נבכה, נצחק לא יהיה לנו מתי.
גם ילדים מבינים דברים של מבוגרים, ילדים יכולים להבין הכל אל תזלזלי בזה. ילד יותר חכם ממבוגר לפעמים.
כשתגדלי תביני… זה לא אומר באמת ״כשתגדלי תביני״, כי את אף פעם לא תביני.
אבל מה כן תביני- אופטימיות. הקטע שלך הוא לא פסימי, הוא יותר לכיוון של – כשאגדל אבין… הוא בטח ידיע מעצמו.
אבל כשאת גודלת את מגלה את הפסימיות. שאומרת לך שאת לא תביני, היא מראה לך את הצד השלילי שבדבר. כי את כבר לא תחשבי על מה ללבוש.
ואהמ – .. = או שלוש נקודות או אחת.
מדרגת 5+