כשאת בוכה את לא יפה..

היא עמדה מול המראה בוכה,
בוכה בכי מר וכואב,
מתאכזבת מזה שהפכה לכזאת…
היא כבר הורידה הכל והחליפה את בגדיה..
מגופיה חושפנית לחוצלה מרפרת וארוכה..
משורט קצר וחושפני למכנסיים ארוכים מרפרפים..
מנעלי עקב אדומות לנעלי בית רגילות..
את המחליק היא הורידה..
את כל האיפור מחקה….
היא כבר לא ידעה מה לעשות..
היא קיבלה חיים כאלה..
כשהיא בכתה היא לא הייתה יפה.., אבל זה לא אומר שעם איפור היא יפה..
היא הסתקלה בראי..
היא נגבה את פניה האדומות..היא הסתקלה בעניה..
היא חשבה שזה יתן לה להרגיש יותר טוב..
אבל ככל שהסתקלה יותר עמוק בעניה, היא ראתה טעות ענקית של החיים שלה..
היא התחילה שוב לבכות..
היא לא הייתה יפה כך, היא יפה בלי האיפור והבגדים הסוטים,
היא רק לא מבינה את זה…
היא נשכבה על הרצפה
כשאלפי מחשבות מטיילים בראשה..