כשאנורקסיה יושבת על כס המלוכה
להתעורר כל בוקר הפך למשימה מייאשת מעט
לדעת שמחכה לי עוד יום של התמודדות קשה עם העולם ועם המחלה שלי
כבר לא מתייחסת אל עצמי כיחידה, בודדה, אני לא לבד
יש לי צל שקוראים לו אנורקסיה והוא מקשה עליי מאוד
אני לא יכולה לחשוב לבד
כל דבר שנכנס אל פי מחושב
וזה לא חיים שהייתי ממליצה לאף אדם.
היום מתחיל ואיתו המאבק האינסופי
להמשיך להתקיים עם 700 קלוריות בלבד
וארוחת הבוקר כל כך קטנה שהבטן בכלל לא מגיבה אליה והכאבים רק מתחזקים
ומי בכלל אוכל ארוחת צהריים
אני אשתה מים
כמו שאנורקסיה אומרת לי
ואז אהיה ילדה טובה
והיא לא תעניש אותי.
מעדתי כמה פעמים היום
ללכת ולהתקיים בפרט נהיים מטלה קשה מיום ליום
הגוף שלי קורס ואני לחלוטין מבינה אותו
הנשמה שלי קרסה כבר ממזמן
ביום שנתתי לאנורקסיה לתפוס את מקומי, ירדתי מכס המלכות שאחראי על גופי ומסרתי אל הכתר ביחד עם התפקידים הנלווים לאנורקסיה, המלכה, השולטת
הרעה.
הריאות שלי נאבקות על כל נשימה ואני מרגישה איך הלב שלי מתחנן שאפסיק
והקיבה המסכנה גוועת, כמו שוכבת רזה ומצומקת בסמטה חשוכה עם כובע קרוע ומתחננת לתרומות
של קצת מזון
אפילו פירור
והיא כבר נכנעה והתחילה לאכול את עצמה, מודיעה לי, כמו בדווקא, שזוהי אשמתי, ומותה יהיה על אחריותי
אני מידי פעם מושכת בשמלתה של האנורקסיה, קטנה ונמוכה שכמותי, והיא מסתכלת עליי ממעלה כסאה הגבוה בזלזול, ואני מבקשת, בשארית כוחותיי, לקבל בחזרה את השליטה על גופי
והיא, הגדולה והחזקה, מעיפה אותי הצידה
ואני נוחתת על הרצפה בצד, שבורה פצועה ושברירית
ונאלצת לבקש סליחה מאברי גופי הצנום
סליחה שגזרתי עליו גזר דין מוות
הימים הופכים למטלה
החיים הופכים למטלה
ואני מרגישה איך אני קטנה מיום ליום אל מול כוחה הגובר של האנורקסיה
וכשהיא, היפה והחזקה, מתבוננת עליי מהכיסא הגבוה שנראה כאילו גובהה יותר מיום ליום
ורואה את מצבי
היא רק יורקת ואומרת כמה חלשה אני
ואני חולמת על היום שבו אצליח להתגבר עליה
והיא תהיה זו שתמשוך בקצה שמלתי ותבקש בחזרה את השליטה
ואני אבעט אותה הצידה ואהיה חזקה ויפה אפילו יותר ממנה
ואז אולי הימים יפסיקו להיות מטלה מייגעת, ואני אחזור להיות מאושרת וחופשיה
אבל עד אז
אני אכין לי קפה
כי אני ילדה טובה
תגובות (20)
זה אמיתי? כי אם כן, את מדהימה!
זה כתוב בצורה יפה, השימוש באמצעים ספרותיים. אין לי הערות אפילו.
תודה רבה! (:
זה מיוחד, יפה ולצערנו כול כך אמיתי.
הוויכוח כתוב בצורה משכנעת, סותרת ואני מאוד אהבתי.
תודה רבה, וכן זה באמת עצוב שיש בנות שבאמת מתמודדות עם דבר כזה כל יום..
אאאההה זה מדהים!
את כותבת מוכשרת ביותר!
אם האנורקסיה באמת תפסה את כס המלכות שלך, אני ממש מצטער.
תמשיכי לכתוב.
תודה רבה!!! ♥
למזלי אני הספקתי להוריד אותה מכס המלכות בזמן (:
ואני אמשיך!
ואוו זה כול מה שיש לי להגיד וואוו!!!
זה כול כך יפה ומרגש והכתיבה שלך ממש יפה ומדהימה וריגשת אותי !
תודה ♥♥♥!
לא נותר לי אלא להסכים עם התגובות מעלי. אני מצטערת כל כך אם זה אמיתי, ואם לא אני רוצה את הדמיון שלך.
קצת הגזמת עם אנטרים, אבל כאן זה דווקא עובד
תודה (:
זה משהו שעברתי אבל למזלי התגברתי עליה בזמן ולא הגעתי למצב של הבחורה שכתבתי עליה (:
וכן אני אוהבת אנטרים חח זה משהו שלמדתי בספרות
בתור אחת שחברה ממש טובה שלה נפלה לזה, זה באמת עצוב.
העברת את הרעיון בצורה מעוררת השראה.
מדרגת 5, כרגיל…
תודה רבה (:
וכן זה דבר קשה מאוד, תתמכי בחברה שלך, היא צריכה את זה
אהבתי
תודה(:
כן… זה…
זה יפה.
חח תודה
מדהים ומעורר השראה ,יש לנו חבר שכמעט אנורקסי ואנחנו משכנעים אותו לאכול ,ובאמת כתוב בצורה מדהימה
תמשיכו לשכנע ותעקבו אחריו, תראו לו שבאמת אכפת לכם! זה הכי חשוב
ותודה רבה ♥
זה כתוב כל כך יפה , וזה עצוב שנערים ונערות , ואנשים צריכים לעבור את זה כל יום.
יש בנות נוער שהגיעו למצב הזה רק בגלל שקראו ללהן שהן שמנות.
וצריך להפסיק את זה
והכתיבה שבא את כתבת את הרעיו הזה יש בה משהו כל כך יפה ועמוק .
כן זה באמת עצוב.. אבל זה אשמת החברה וההערצה שלהם לרזון קיצוני ומפחיד
תודה רבה! ♥