כמה??

לחיות באשליה,
לחיות בבועה,
לחיות בדמיון של עצמך,
זה כל כך קשה,
כשהכל מתנפץ בפרצוף.
מה שחשבת לא כך.
מה שלא חשבת כך.
מתערבב,
משתנה,
הכל.
אני שונאת אותו !
הוא משגע אותי !
הוא מוציא ממני הכל !
הוא מוציא אותי מדעתי !
הוא משגע !
כל תנועה, מבט משגע !
נמאס לי.
תיהיה גבר ותבוא ותדבר.
למה במסתוריות?
אולי אני בכלל מטומטמת שאני חושבת ככה.
אולי הכל סתם אשליה ואתה לא שם עליי,
אני סתם עוד בובה.
אולי נפגעת,
מזה שאני כל כך משתדלת לא להתייחס עלייך,
לא מחייכת עלייך כמו אל השאר ואתה שם לב לזה,
אולי אני מפרשת את ההתנהגות והמבטים שלך לא נכון.
אני כבר לא יודעת !
נמאס לי כל הזמן לנחש.
אני רוצה שנדבר אני כל כך רוצה ,
אבל יודעת שזה לא אפשרי.