כמה סנטי”ם כולה
כמה סנטי”ם כולה
לפני 5 שנים קצת חיפשתי את עצמי מבחינה תעסוקתית. פוטרתי מעבודה אחת . התפטרתי מעבודה אחרת . והתפוטרתי מעוד שלוש עבודות אחרות. בקיצור לא ממש רציתי לעבוד באותה תקופה. לא היה ברור לי איזה עבודה אני מחפש . מה שהיה קצת מוזר. גבר מעל גיל שלושים, ולא יודע מה רוצה לעשות בחיים. כולם סביבי הציעו לי עבודות כאלה ואחרות. עבודות מכל הסוגים. תמיד שאלתי אותם אם הם היו לוקחים את העבודה שהם הציעו לי. אמרו מיד שבטח. בלי לחשוב פעמיים. עבודה זה עבודה. ואז משום מקום מישהו הציע לי לפגוש קואוצ'רית. מאמנת אישית. אמר ששתיים שלוש פגישות אתה ואני סגור על נושא התעסוקה לגבי העתיד. התקשרתי אליה. קראו לה שרית. נפגשנו בבית קפה. הייתה כבת ארבעים, סקסית אמתית. מלאת כריזמה, איפור ומחשוף. ישבנו, שתינו קפה. הסתכלה עלי בעיניים כאילו היא מנסה להבין מי אני דרך האישונים שלי. ואני סיפרתי לה את קורות חיי בקצרה ואת הדילמות לגבי עבודה ותעסוקה. כשהקשיבה לי, היא הקפידה לא להסיר את מבטה מעיניי הכחולות, או מהלבן שבהן. או אולי חיפשה את אישוני השחורים שמיהרו להצטמק בפגישות אתה . אחרי שסיימתי לספר לה קצת על עצמי אמרה שניפגש עוד פעם ונתחיל לחשוב מה עושים עם כל הכישרונות והידע והמוטיבציה והמנהיגות והתעודות והניסיון והאנושיות והיכולת והאמתיות והיושר והאנרגיה והחכמה והחוש הטכני והחוש השישי והחוש לחוש והרגישות ומוסר העבודה ועיניי הכחולות ואיך מתעלים את זה למציאת עבודה מתאימה שתתאים לי גם לעתיד ואתפרנס ממנה בכבוד .
נפגשנו שוב. בבית קפה אחר. היא הגיע עם מחשוף קטן הפעם ואני עם אישונים מורחבים. דיברנו ודיברנו. עוד קפה הפוך לה ולי אספרסו . מה אכפת לי? אני משלם. הפעם היא מילאה אותי בגאווה. אמרה שאני יכול לעשות הכל. בכל דרך שאבחר, אהיה הכי טוב. אני צריך להוביל אמרה. להנהיג . להחליט . לנהל. להדריך . אני הכי טוב וכולם יצטרכו ללמוד ממני. אם אפתח מאפיה, המאפים שלי שלי יהיו הכי טריים וטעמים והניחוח שלהם יורגש כבר מקילומטרים. אם אאמן כושר, המתאמנים שלי ינצחו בכל תחרות.. אם אהיה חקלאי, החיטה שאגדל תהפוך לקמח כל כל לבן . ואם אהיה טכנאי ואתקן מכונות הן ידעו לעבוד מעצמן. ואם אבחר לנהל עסק, כל עסק, העסק רק יפרח וישגשג .
נפגשנו שוב . בשלישית . וברביעית. וכשכבר עניין התעסוקה היה סגור, התחלנו לעבוד על נושאים אחרים. אגב עד היום אני מחפש עבודה אבל זה זניח. עבדנו על זוגיות. למה אין לי חברה? למה אין לי אהבה? זוגיות? אמרה שעם עיניים כחולות כמו שלי, אני יכול להשיג כל בחורה. יצאתי שניה לשירותים להציץ במראה לראות מה מיוחד בעיניים שלי כל כך . וראיתי שיש לי חצ'קון על המצח מצד שמאל. פוצצתי אותו והוא השפריץ על המראה. זה היה כייף וחזרתי לשבת אתה ולהזמין עוד קפה. מה אכפת לי? אני משלם. גם היא הזמינה. מה אכפת לי? אני משלם. שאלה אותי "אז תמיר, למה אין לך אהבה?" אמרתי "לא יודע". אמרה שאני גבר צעיר. יפה. שזוף. חייכן. אנושי. אמתי . ישר. אנרגטי . חכם. רגיש. מוסרי עם עיניים של אוקיינוס. אני יכול להשיג ים של בנות אם רק ארצה. אבל הוסיפה, אתה צריך בחורה אחת לא מאה. וזה אפשרי. כמו עבודה חשבתי לעצמי. אני צריך עבודה אחת ואישה אחת. מה הבעיה תמיר? חשבתי לעצמי. אני סתם מסבך.
אחרי איזה 15 פגישות שלושים ומשהו אספרסואים קצרים ארוכים וכפולים והפוכים שלה , שכבר הפסקתי לספור, כשכבר שמה לב שאני דיי מיואש מהפגישות אתה וכבר מתחיל להתחמק, אמרה לי משפט שאני לא אשכח. היא הסתכלה לי בלבן שבכחול שבאישונים השחורים שלי בעיניים, החזיקה לי את שתי ידיי ואמרה "תמיר, אם תאמין במשהו ותעשה הכל כדי להשיגו, אתה תשיג אותו". הסתכלתי לה חזרה אל תוך עיניה החומות כשאני מתאמץ לא לפזול למחשוף שלה שכל הזמן צעק לי משם, ואמרתי לה "כל דבר שרית?" היא חייכה בביטחון ואמרה "כל דבר. רק תאמין בו ותילך הישר אליו עם כל הלב " הוסיפה. היא עזבה לי הידיים ונשענה לאחור בתוך הכיסא שלה כשהיא לוקחת לגימה מההפוך שלה ונושמת נשימה ארוכה. חייכתי גם אני אתה. כי ידעתי. ידעתי מה אני רוצה עכשיו. וידעתי שזה אפשרי. אני רוצה להיות יותר גבוה.
מאותו רגע שהבנתי והתחלתי ללכת בכיוון המטרה שהצבתי לעצמי שאגב לא סיפרתי לה עליה, הוקל לי. הרגשתי הרבה יותר משוחרר וחופשי . אני יודע מה אני רוצה. להיות יותר גבוה. מאותו יום גם הפגישות שלנו התחילו להתדלדל. היא התקשרה ורצתה להיפגש המון אבל הרגשתי שהיא את שלה עשתה. ואפשר לתת לה כבר ללכת. אני לא יודע אם באמת נעשיתי יותר גבוה, אבל היא נעשתה יותר קטנה עד שנעלמה לה.
תגובות (2)
כתיבה יפה ומעניינת. אהבתי את המסר.
הביקורת היחידה שאני יכולה לחשוב עליה זה לנסות לתת לנו קצת יותר בשר על הדמויות. דברים שיעזרו לנו לחוש הזדהות כלפיהן. כלומר כל מה שאני יודעת עליה זה שהיא יפה ועליו שיש לו בעיה. לעיתים הדברים הכי קטנים עוזרים, כמו הדרך שמישהו מערבב את הקפה שלו או מה שגורם לו להרגיש לא נוח.
ראיתי שהגבת על איזה שיר שלי. תודה
כתוב טוב מאד, ומעורר סקרנות, ולכן הסיום קצת מינורי וקצר מידי. הייתי די בטוח שהוא הולך לכבוש את הקוצ'רית, אז הפתעת אותי, לרעה, ואפשר היה להמשיך למקומות הזויים עם המטרה החדשה, לגבוה.
ואני מסכים עם זו שהגיבה לפני, נחמד היה לקבל עוד קצת רקע/פרטים על הדמויות