כלום לא נסגר

הכל התחיל ביום סגריר
שהשמש חדלה בו מלהאיר.
היא קצת התעייפה
ונשבר לה הזין
ואני קצת חורקת שיניים.
יש רגעים שבהם טוב לכאורה
והאחרים פשוט חסרי מטרה.
מה נותר לעשות פה?
שאל בן אדם
ואז אני הגעתי , עם רקורד נאמן.
ידעתי כבר מה זה ואיך זה ייגמר
ויום יוליד יום ויגיע אחר.
ידעתי שהשמש מחר תזרח
ושאולי הלב שלי יצרח
מרוב אושר, מרוב כושר
העיקר שלא תהיה דממה.
שהדממה לא תשתלט על העיר
שלא תחוויר את פנינו
שהצחוק יהיה השולט ויחזיר אור לעינינו.
שנדע שכולם מסביב באותו דבר
ובסוף, שנבין.. שכלום לא נסגר.