כלא הזיכרונות.

יש בית כלא מפורסם, כלא הזיכרונות. שם יש את הזיכרונות הכי עמומים, הכי קשים והכי מרושעים.
בוודאי שזיכרון יכול להיות מרושע, ברוב רשעותו הוא נצרב במוחך וגורם לך רק כאב.
יש את הזיכרונות שהם מצולקים, אך הם לומדים אותך לקח. איך היית יודע מה זה לקח בלי כל הטעויות שעשית? את הזיכרונות האלה אתה לא יכול למחוק. שום זיכרון אתה לא יכול למחוק.
אתה יכול רק להתגבר על זה. תשלים עם זה, כמה שזה קשה.
אבל לעולם לא יהיה לך האומץ להיכנס לבית הכלא. שם הזיכרונות חוזרים למוחך, ואתה נזכר בכל.
את כל הרגעים הקשים, עם הרגעים הקלים. את הרגעים המרושעים ואת הרגעים הטובים. אבל הכל ביחד, זה סלט עם טעם רע. אתה יכול להרגיש הכי מבולבל שאפשר, אתה לא יודע מה ללמוד ובמה ללמד את האחרים. אתה מרגיש מפוצל בין הרגעים הטובים והרעים, אתה לא יודע אם לבכות עליהם או לחייך בעזרתם. מספיק אתה לוחץ על כפתור פתיחת כל התאים, ומוחך מבולבל מתמיד.
הכלא הזה נמצא בלב. זאת החלטתך לעשות זאת, כשהרגשות שולטות בך, הן מסוגלות לכול.
תהייה שלוו, אל תפחד. אל תתאמץ מדי לדעת את הכול, עדיף לא לדעת מאשר לדעת את הדברים הכואבים.
אל תיזכר בזה, תסתכל קדימה. תנשום אוויר לאט לאט, תחייה בשלווה.
עדיף לבזבז רגע מהחיים, מאשר חיים ברגע.