ככה פשוט.
יש לי הרבה דברים שאני צריכה לעבוד עליהם לגביי, הרבה מאוד עבודה עצמית, ופעם בכמה זמן, אני נתקפת דחף לעשות דברים, ואני מתכננת לי איך אני אעשה את זה, וממש בונה לי "תוכנית אימונים" אבל ברגע שמגיע שלב העשייה עצמה, המוטיבציה מתפוגגת. נעלמת. וכל מה שאני רוצה לעשות זה להתכרבל עד שאני אמות. כי פשוט לא כיף לחיות ככה. אבל אני פחדנית, אז אני כאן.
אבל אני יודעת שכוח הרצון שלי הוא לא הבעייה פה, כי אני כל הזמן מוצאת לעצמי פרוייקטים למען אנשים אחרים. כאלה שגוזלים ממני הרבה זמן, מרץ ואנרגיה, ואני עומדת בהם בגבורה ואפילו קצת מתבאסת כשגמרתי אותם, כי אין לי יותר למה לצפות ליום שבו אני אגמור את זה ואראה את התגובה שלהם.
ואתה יודע מה משותף לכל הפרוייקטים האלה? את כולם אני עושה לאנשים שאני אוהבת, לאנשים שחשובים לי.
אז אני מניחה שהבעיה היא לא כוח הרצון שלי, או המוטיבציה, פשוט לא אכפת לי מספיק מעצמי, אני לא חשובה לי, ובוודאי שאני לא אוהבת את עצמי. מסתבר שזה ככה פשוט.
תגובות (2)
היי, אני קראתי את הסיפור שלכם ואני חושבת שלא יזיק לך שיחה. אני פה אם את רוצה לדבר.
אבל את צריכה ללמוד שאת גם צריכה לדאוג לעצמך ולא רק לאחרים ולסדר את סדר העדיפויות שלך.
תודה על הרצון לעזור. אבל זה לא ישתנה. סורי:/