ככה זה מרגיש לקרוא ספר

סיימתי עכשיו ספר . ולא סתם ספר ! ספר מותח ומרגש ומעניין !
אבל מה עכשיו ? יצאתי מאותו טראנס משכר של קריאת ספר . עכשיו אני חוזרת לאותה שיגרה , אותה שיגרה שמעירה אותי בבוקר באותו חדר שינה ולא בספינת פיראטים או מחנה מורדים ! אלה סתם מיטה אם מצעי כוכבים בשחור לבן וקירות בצבע שמנת .
סיימתי עכשיו ספר .
עכשיו אני צריכה לצאת מהמקום המוגן שלי , המקום שבו אף אחד לא יכאיב לי או יפגע בי , אני לא רוצה לצאת מאותו מקום אבל אני חייבת , אחרת אני פשוט לא יוכל להתמודד אם החיים .

כשני קוראת ספר אני לא שמעת את המלמולים של הילדים בכיתה או את אחותי יושבת עם החברות שלה או את אמא שלי מכינה אוכל . אני לא מריחה את ריח הזיעה של הבנים שבדיוק חזרו ממשחק כדורגל או את ריח הסיגריה של אחותי או את התבשילים של אמא שלי .
אני שומעת את הגלים על פני המים ואת הריח ש הים . אני שומעת את קולו של הכומר מהכנסייה במאה 19 ואת ריח האבק שנמצא באוויר .
כשאני קוראת ספר ואז מרימה את מבטי אני לא רואה את כיסוי הספה הכחול שלנו ואת התמונה שעל הקיר . אני רואה את האי שבאופק , את הכומר עומד על דוכן , את הקרב המכריע .
כשאני קוראת ספר אני לא מרגישה את האוויר היבש של הגולן . אני מרגישה את המלח על העור שלי , את האוויר העומד והחם בכנסייה , את הפציעה ברגל שלי מהקרב .
כשאני קוראת ספר אני בכלל לא בעולם הזה .

ככה זה מרגיש לקרוא ספר .