כבר לא כתם שחור על דף לבן

משהוא בי עומד להתפוצץ משהוא בי עומד לברוח.
משהוא בי משתחרר מהאזיקים הדימיוניים, ששמו לו בעזרת מילים ומשחקי כח.
משהוא בי מאמין שיש עוד צבעים בטבע.
משהוא בי מרגיש שלם, לא חצי ולא רבע.
משהוא בי כבר לא מאמין, שהעולם
יפה יותר כשהוא לבן.
ואם אני יודע את זה, אז בטח גם כולם.
ואם אני אומר בקול, את מה שאף אחד
לא רוצה לשמוע.
אז בטח אגיד את זה בקול בקול רם.
אני כבר לא כתם שחור, על דף לבן חיוור.
אני כבר לא ליכלוך כהה שמנסים לנקות,
כדי שהתמונה תתבהר.
אני עצמי, ואני לא אתחנן.
כי מי שלא רוצה לקבל אותי, שיפסיד מה שלא מגיע לו.
ואין לי אקדח כדי להרוג סטיגמות ודעות קדומות.
יש לי רק אלף סיבות להיות, ומליון סיבות לחיות
כי מגיע לי ואני לא צריך אישור, בשביל להיות קיים.
לא רוצה להיות כמו כולם, רק להיות אני רק להיות עצמי.
בלי תוויות והגדרות להיות אדם, ולא אלמנט חריג בעיני הסביבה.
כי אם אלוהים ברא יותר ממליון אנשים
כלכך שונים אחד מהשני, כנראה שהייתה לו סיבה.