יש לי חיים מוזרים

תמיד אמרו לי שאסור לי לצום, שזה מסוכן לי מדי, לי ולגוף שלי. תחילה לא הבנתי למה כוונתם, אך, עם הזמן נעשיתי פחות ופחות תקינה. זה התחיל מבדיקות בשניידר שהכול התנהל כשורה. במשך כשנתיים הייתה תקינה. משקל וגובה התקינים לגילי. אך, בפגישתי האחת לפני אחרונה, הרופאה אמרה שאני מתחילה להראות סימנים, סימנים לאנורקסיה. בתור ילדה לכי תדעי מהי אנורקסיה. קראתי וחקרתי. הזדעזעתי . תמיד ידעתי שאני רזה מין השאר. שאני לא כמו שאר הבנות. גיזרתי הצנומה הראתה לי שאני באמת שונה מכולן. הייתי אוכלת לחמניה במשך שעה. אכילתי האיטית והפעילות הספורטיבית המאומצת והאינטלסיבית שלי, הפריעה עד מאוד על גופי. הייתי אוכלת לחמניה ושבעה לכול היום. המשקל לא השתנה, בכלל. הבטחתי לרופאה באותו יום שאני אקפיד לאכול יותר. וכך היה, יצאתי למקדונלס, לקפה קפה, ניו דלאי וכן הלאה. חזרתי לרופאה למפגש נוסף אחרי כ8 חודשים. איזה כיף, מה היא אמרה אתם שואלים? עליתי קילו, ממש כיף. הטיפול צורך המון אנרגיה וזמן, יש לי דיאטנית שבאופן מוזר מחשיבתי מטרתה הייתה לגרום לי לאכול הרבה במטרה להשמין. רק לי זה נשמע מוזר? החיים שלי מוזרים, לגמרי. מסכימים איתי?