יש לזה סוף בכלל?

מתי כל זה ייגמר?
אני שוב פעם לא מצליחה להשתלט על הכעס,
אני שוב פעם צועקת,
אני שוב פעם משקרת,
אני שוב פעם בוגדת,
אבל כרגע, כרגע אני לא יותר מסתם אגואיסטית שחושבת רק על עצמה,
ושוב ושוב אני שואלת את עצמי את אותה השאלה-
למה?
למה לעזאזל אני עושה את אותה טעות שוב ושוב?
הרי טעויות נועדו בשביל ללמוד מהם,
אבל בשביל מה?
בשביל שעוד פעם אני יעשה טעות?
זה כמו עיגול,
שאף פעם לא מגיעים לסופו,
אבל שהוא נקרע לבסוף,
אחרי הרבה טעויות וכאבים,
אז אתה מת,
הולך מהעולם,
ומה נשאר ממך פה בכלל?
ערימת תמונות שיתפוררו לבסוף,
וזיכרון על מי אתה,
והכי הרבה על הטעויות שעשית,
שבזכותן או בגללן הם זוכרים אותך כמו שאתה,
העולם חוזר על עצמו שוב ושוב,
אנשים נולדים,
אנשים גדלים,
אנשים מתים,
וככה שוב ושוב,
אז תגיד לי,
בשביל מה החיים?