יחיד ומיוחד- הקדמה

שלום לכולם קוראים לי רוי, אני בן 13 ואני אוהב מאוד שוקולד, אבל לא חלבי, מריר. אני גם אוהב שוקולד לבן, אבל אותו אני אוכל רק בראש השנה כשה אבא מכין עוגה גדולה לכל המשפחה שעשויה רק משוקולד לבן. אפילו פעם, אני ואבא הכנו אותה ביחד. בזמן שאבא הכין את הקצפת, אני פוררתי את קוביות השוקולד. יש לי אחות גדולה בת 15 שקוראים לה יעל. לאחי הבכור בן ה17 קוראים שי, כי הוא מתנה במשפחה. לאחי שקטן ממני בשלושה חודשים, קוראים עומר. ולצעירונת שבמשפחה קוראים נוגה, היא בת שנתיים וחצי, והיא ממש מתוקה, אבל לא כמו שוקולד, כי אותה אנחנו לא אוכלים. לא מזמן עזבתי את "בית חם", מעון כזה שהרווחה שלחה אותי אליו. כשה שאלתי למה הם מעבירים אותי לשם, העובדת הסוציאלית אמרה שבבית אני לא יכול להישאר כייון שיהיה לי קשה ובמעון, יש הרבה ילדים חמודים שיהיו חברים שלי, והרבה מטפלים שבכל פעם שאני מרגיש קושי, מצוקה, צורך או רצון לשתף, או סתם לפטפט הם תמיד יהיו שם בשבילי. אתם יודעים, חוץ משוקולד אני אוהב את הממתק "פיצוצי שמחה", אלא פירורים כאלה שיש אותם בטעמים, תות, תפוז וענבים. כשאתה מכניס אותם לפה אתה מתחיל להרגיש פיצוצים קטנים כאלה, אני אוהב את זה. אני אוהב גם פיצה אבל רק אם פיטריות, אם שאר התוספות אני לא אוהב.

יחיד ומיוחד הוא סיפור על ילד חמוד בן 13 בשם רוי, הסובל מאוטיזם שיום אחד לאחר 3 שנים במוסד "בית חם" הוא חוזר למשפחתו האוהבת. רוי מתמודד עם קשיים חדשים כמו השתלבות בבית ספר רגיל, בחיי חברה חדשים, בהתמודדות בבית השונה, בבית שלו.
ספר מרגש,עם הומור על התמודדות יומיומית בחיו של ילד מיוחד.