יותר מידי טובה.

אני מבקשת, אנא שמישהו יקרע לי את עור התוף, כדי שיהיה לי טיפה של שקט, זמן לנשימה עמוקה וארוכה.
ולאחר מכן יתפור אותו בצורה מושלמת, כדי שאוכל להתמודד עם העולם הזה, כי אני פשוט בנאדם טוב מידי.
ולא, זו לא גאווה, כי אני ממש לא גאה בזה, כי בסופו של יום אני זאת שבוכה, בסופו של מעשה טוב אני זאת שנפגעת…
אז אתם בוואדי תגידו לי להתרחק מהאנשים כפוי הטובה האלו, אבל לצערי אני לא יכולה, כי האנשים שהכי פוגעים בי, דמם זורם בדמי, ולא משנה כמה רציתי להתרחק בסופו של דבר הייתי חוזרת על הארבע הביתה.
אולי אני יותר מידי מצפה מאנשים שאני נותנת להם? האם זה רע? האם אני עושה טוב בלי חשבון, בלי לחשוב יותר מידי?!
אין לי תשובה, אבל מה שבטוח, אני רוצה קצת רוגע,
להתנתק מהעולם, מהמילים, מ'לא'.
וגם אם אסתום את אוזניי אולי זה לא יעזור כי כל התנועות גוף משדרות לי ברור מידי את המילים שאנשים מוצאים מהפה.

אומרים שמה שיותר טוב מטוב, הוא הטוב ביותר.
עכשיו אני לא כל כך בטוחה…