יומני היקר, כאן סיוון
(לקחתי כמה קטעים מהיומן שלי שמתארות את מה שהרגשתי תקופה הקשה שלי, בפרק זה אני אתרכז יותר על ההפרעות האכילה שהיו לי]
…
בזמן האחרון אני מרגישה ממש חולה, אמא שלי הציעה לי שנלך לרופא אבל אמרתי לה שזה בסדר וזה עובר לי, אבל זה לא.
אני לא רוצה ללכת לרופא, וזה לא בגלל שאני לא רוצה להחלים, אני פשוט יודעת למה אני מרגישה חולה. אבל בסופו של דבר זה יהיה שווה את זה, גם תחושת הרעב נעלמה, נראה לי זה סימן טוב. חוץ מזה, הדברים הולכים ממש טוב בזמן האחרון. אני התיידדתי עם שתי בנות בכיתה שלי היום, זה טיפה מוזר כי אנחנו היינו כמה שנים באותה כיתה ופתאום הן מתעניינות בי, הן בעיקר שואלות אותי איך אני הרזתי כך כך ומה אני אוכלת, כמובן שאני משקרת להן. הן די צבועות, אבל אני לא מתלוננת, לא יזיק לי עוד אנשים לדבר איתם.
…
אמא שלי עכשיו מכריחה אותי ללכת לפסיכולוג, אני חושבת שזה מפגר, מה אני משוגעת? אני לא צריכה פסיכולוג. היא אומרות שזה יעזור לי, אני לא חושבת שלפרוק את כל הנשמה שלי לבן אדם זר יפתור לי את הבעיות. גם עכשיו סבתא שלי כל הזמן מסתכלת על הצלחת שלי בזמן שאני אוכלת, באמת שבאלי לבכות כשהיא עושה את זה, כי זה אומר שהיא מתחילה לחשוד. אבל מצאתי פתרון לזה, אבל אני מפחדת לנסות אותו. חשבתי שאולי אני אתחיל להקיא, ככה שהיא לא תחשוד. בזמן הארוחות אני אוכל, ואחרי זה אני אקיא את הכל. כאילו לא אכלתי כלום.
…
אני כמעט התעלפתי בשיעור מרוב עייפות בכיתה, אני לא יכולה יותר להתרכז בשיעורים. הראש שלי כל הזמן מסתחרר, ואני כבר מתחילה להקיא גם כשאני לא רוצה. אני מפחדת, אבל אני לא יכולה ללכת לרופא, כי אז המשפחה שלי תגלה, אני לא רוצה שהמשפחה שלי תזכור אותי כילדה עם הפרעות אכילה, אז אני מעדיפה לשמור את זה בסוד.
…
אני כבר לא יכולה לעשות ספורט, זה לא שאני לא רוצה, אני פשוט לא מסוגלת פיזית. זה ממש מבאס. אבל לא נורא, גם ככה סבלתי כל שנייה כשהתאמנתי. גם הפסיכולג התחיל לשאול אותי לגבי האכילה שלי, כמובן ששיקרתי לו, אבל הוא מתעקש לדעת מה קורה. אין לי מושג איך הוא עלה עליי, אבל הוא לא יכול לספר את זה לאמא שלי, הוא הבטיח לי לשמור הכל בסוד, אז הכל טוב. חשבתי לספר לו על זה שאני לא אכלתי כבר יומיים, אבל אז הוא ישפוט אותי וכנראה יתן לי את הבולשיט הזה של " פשוט תאכלי", כאילו שלא ניסיתי, זה פשוט בלתי אפשרי מבחינתי.
…
אני שונאת את עצמי, אני רוצה למות. אני נשברתי היום, זללתי כמו פרה, אין לי מושג מאיפה זה בא לי, אבל הצלחתי להקיא את הרוב, אני פשוט אשתה יותר מים עכשיו, שמעתי שאם רוצים להשכיח את הרעב צריך לשתות הרבה מים, אז אני אנסה את זה מעכשיו.
תגובות (2)
יש בזה משהו מאוד עוצמתי ולא פשוט. תודה ששיתפת.
סיוון(?) שלום. עברתי לנבור קצת בסיפורים ישנים ולחפש תגובות חדשות. חשבתי שההחלטה שלך היתה אמיצה, חשובה וגם מעניינת, והאמת שציפיתי לראות דברים נוספים. הייתי שמח לקרוא עוד דברים שכתבת, או פרקים מהיומן או כל דבר אחר.