יומנה של killer queen- פרק 8- אסיפת הורים

כבר די הרבה זמן שלא יצרתי קשר עם המחנכת לשעבר. אני לא חושבת שתהייה התקדמות בעניין, כל אחת המשיכה בחייה לבדה. בתאטרון נערכו בחינות לתפקידים מרכזיים שצריך בשבילם כישרונות מיוחדים. כמו התפקיד של תמר- דמות ששרה, והדמות של שלי- דמות שעושה חיקויים. נבחנתי בנגינה ושירה, כדי שהמורה תדע שאני יודעת גם לנגן וגם לשיר. נבחנתי מול כל קבוצת התאטרון, אני היחידה שהסכימה לעשות את זה. קיבלתי הרבה מחמאות על הביצוע שלי, ועכשיו הרבה אומרים שאני בטח אשחק את תמר. אבל המורה לתאטרון אמרה שהיא חושבת עלי בתור שלי. לא הספקתי להיבחן על התפקיד של שלי כי אמא לקחה אותי לפני הזמן לאספת הורים בבית הספר.

כבר ידעתי למה לצפות: "יעל היא תלמידה מצטיינת ומוכשרת ומקסימה….." ועוד דברים כאלה שיצליחו איכשהו להתפרס על עשר הדקות שהוקצו לכל הורה וילד. אני ואמא שלי הגענו לבית הספר באיחור של כמה דקות. למזלנו אלה שהיו לפנינו התעכבו מעט והמורה לא שמה לב לאיחורנו. אני ואמא שלי נכנסנו וישבנו ליד שולחן מול המורה. חייכנו אליה ובירכנו אותה בשלום. "שלום" השיבה המורה, "דבר ראשון, לפני שנדבר על יעל, אני רוצה לשאול אותך משהו." אמרה המורה והפנתה את מבטה לאימי בשעשוע. אמא שלי נראתה מעט מבולבלת. "במה את עובדת?" שאלה המורה בסקרנות מבוימת. אמא שלי הופתעה ואני צחקתי, ידעתי למה היא שואלת את השאלה הזאת. "מה זאת אומרת במה אני עובדת?" אמרה אמא וצחקה גם היא למרות שלא לגמרי הבינה על מה. "פשוט אתמול כששאלתי את יעל היא אמרה שאת רופאה, אבל אני זכרתי שאת מנהלת איזו מרפאה, וכששאלתי אותה לגבי זה היא אמרה ´יכול להיות, אני לא יודעת´. אז תהיתי לעצמי, אם הבת שלך לא יודעת במה את עובדת, מי כן יודע?" היא חיקתה אותי, וחייכה בסיפוק, מחכה לתגובתה של אימי.

איזו מורה נהדרת! כמה טוב לב יכול להיות בבני אדם! ברור לי שאם המאורע הקטן וחסר החשיבות הזה הפריע לה כל כך שהיה חשוב לה לדבר עליו באסיפת ההורים, כנראה שהיא מתכוונת למשהו יותר עמוק מעבודתה של אימי. אני משערת שהיא מתכוונת למצב המשפחתי שלי. כמה טוב לב יש בה, כשלפני הציונים והלימודים הכי חשוב לה לטפל בעניין הזה, אפילו שהוא לא קשור אליה בכלל.

"אני מבינה אותה" אמרה אמא שלי בהתגוננות, כנראה הבינה גם היא את הרמז, "אני בעצמי לא ממש יודעת במה אני עובדת. אני רופאה אבל עכשיו אני יותר מנהלת. זה לא לגמרי ברור." משהו בה היה די מזויף, אני חושבת שאם הייתי במקום המורה הייתי חושדת שאמא שלי מסתירה איזה סוד כדי לגרום למשפחה שלנו להראות מושלמת. אבל אני לא המורה, ומנקודת המבט שלי המשפחה שלנו היא באמת בסדר גמור, לא הבנתי מה יש להסתיר? כמה שונה אמא שלי יכולה לראות את העולם? אולי קרה לה משהו שאני לא יודעת עליו? אולי באמת כדאי שאתחיל להתעניין יותר?

"רגע לא הבנתי, אז את רופאה במקצוע או רק בהשכלה?" הקשתה המורה כאילו אומרת ´הבנת את הרמז שלי, תני לי לעזור לך, אני פה גם בשביל דברים מהסוג הזה´. אמא המשיכה להתגונן, והמורה המשיכה להתעקש. עשר הדקות שהוקצו לנו הגיעו לסופן. והנה המילים המוכרות לי "יעל היא תלמידה מקסימה ונעימה ומוכשרת והנה הציונים שלה שאת בטח כבר מכירה" אמרה המורה והושיטה לי את הדף עם הציונים שלי במבחנים שהיו בשליש הזה.

אני ואמא שלי קמנו מהכיסאות שלנו והתכוננו לצאת מהחדר בו התקיימה אספת ההורים. "רק עוד דבר אחד" אמרה המורה, "תוכלו בבקשה למלא את השאלון הבא?"………………………..