יומנה של killer queen- פרק 10- סבתא רבקה

הפרק הבא מוקדש לזכרה של לאה קליין ז"ל

סבתא רבקה מתה. סבתא שהייתה מצטרפת אלינו לארוחות ערב, ותמיד הייתה דואגת לא לבוא בידיים ריקות. סבתא שהייתה יושבת ומחייכת בשקט, ומשתדלת לא להעמיס עלינו יותר מדי. סבתא שעם קצת עזרה הייתה עולה לחדר שלי, יושבת ליד הפסנתר שלי ומקשיבה לי מנגנת. כן, סבתא רבקה הזאת איננה.

אבא שלי שמע את הבשורה ושמח עבורה, כי מצבה הבריאותי היה קשה, היא הייתה מבוגרת, אני חושבת שמעל גיל 90. למרות זאת, כמובן, היה נסער וכאב לו שמתה, כי השקיע הרבה מזמנו בטיפול בה ואהב אותה מאוד. הוא ושתי אחיותיו השקיעו בה הרבה ואהבו אותה.

אבי חזר הביתה לאחר שנודע לו שמתה עם מצב רוח מדוכדך, לא קשה להבין מדוע. "רוצה לשבת?" אמרתי לו. ´לשבת´ זוהי מילה שרק מי שגר בבית שלנו יכול להבין את פירושה. למעשה, רק מי שגר בבית שלנו, או קורא את הספר הזה. המילה ´לשבת´, אצלנו, היא הזמנה לשיר יחד. אני ואבא שלי עושים את זה לפעמים, אני יושבת ליד הפסנתר ומנגנת ושרה, והוא מלווה אותי בשירה. גם אבא שלי אוהב את להקת קווין.

אבי נענה לבקשתי. התיישבו שנינו ליד הפסנתר ומול התווים של קווין. למעשה, הרבה זמן שלא ´ישבנו´. היה משהו מאוד משמח בפתיחת חוברת התווים של קווין לאחר זמן רב כל כך. נראה שהנגינה והשירה עודדה את אבי, הוא ביקש שנשיר עוד ועוד, ניגנו ושרנו עד שכבר נהייה מאוחר והייתי צריכה ללכת לישון. אכלנו ארוחת ערב שקטה, ללא דיבורים והתפזרנו כל אחד לחדרו.

שכבתי על המיטה ואז הבנתי משהו- אני לא בוכה. למה אני לא בוכה? סבתא שלי, שאהבתי אפילו שזכיתי להכיר אותה רק בתור הזקנה החייכנית שאוהבת לשמוע נגינת פסנתר, נפתרה. למה כל כך קל לי להגיד את זה? מה לא בסדר איתי? כשאני לחוצה לפני מבחן אני בוכה, כשאני מקבלת ציון לא טוב אני בוכה, אבל כשסבתא שלי מתה אני לא בוכה? למה אני עוברת את זה כל כך בקלות? ולמה זה שאני עוברת את זה בקלות מפריע לי יותר מהעובדה שסבתא שלי מתה? הרי אם אני מצליחה בכל זאת לשמוח ולהמשיך בחיים כרגיל, זה לא אמור להיות דבר טוב?

זה אמור להיות דבר טוב. זה דבר טוב. אני צריכה להתקדם בחיים שלי. ואם אני לא עצובה אז אני לא עצובה ואני לא צריכה להיות מזויפת רק כי זה מה שהכי הגיוני לעשות. אני צריכה להיות כנה עם עצמי. אבל סבתא שתדעי לך, זה לא אומר שאני לא אוהבת אותך. כולי מלאה הערכה אלייך. על איך שאת כל כך נעימה ומנומסת ומתחשבת. ותמיד אהבתי לדבר איתך בשפה שאני הכי אוהבת- שפת המוזיקה.

תמיד אהבתי אותך ותמיד אוהב.