יומנה של חנונית- אני לא אמשיך ליכתוב עוד

אני לא באמת מפסיקה ליכתוב ותבינו את קוונתי בסיפור הבא…

היי. קראתי את השיחה הקצרה שהייתה לך בפרק של השבוע הראשון ללימודים של הסיפור הזה שלך. ואני חייבת לומר שבאמת נעלבתי מאוד מהתגובה שלך, והיית צריכה לנסח אותה אחרת.
אבל אם זה סוג הדברים שאת אוהבת, אז כך יהיו התגובות שלי לסיפורים שלך.
אז: אני לא נהנית לקרוא את הסיפור הזה. הוא כתוב עם מליון וחצי שגיאות כתיב ובכללי זה פשוט מרגיש כמו חיבור של כמה סטריאוטיפים על תקופת חטיבת ביניים-תיכון. וכמו שכתבת בתגובה בפרק המוזכר למעלה, אני רוצה שתשתפרי.

היי. אני מעריכה את העובדה שאת כותבת ומתמידה בכתיבה של הסיפור, אבל בפרק הזה יש כמה חלקים ממש לא הגיוניים, ובסיפור בכלל יש הרבה מאוד שגיאות כתיב.
א'. למה שמורות יסכימו לתופעה של "החרמת" יומנים? איך זה הגיוני שיומנים "מוחרמים" אבל המורות חושבות שאף אחד לא כותב יומן? למה שתהיה תופעה של "החרמת" יומנים בכלל?
ב'. הסיפור די מוזר, וכמו שכתבה זו שמעליי-"חיבור של כמה סטריאוטיפים על תקופת חטיבת הביניים-תיכון." אם הגיבורה עוברת כל מיני דברים צריך להוסיף כמה רבדים לסיפור, חוץ מאשר שהיא מאותגרת חברתית, או "חנונית" ושהמקובלות לא אוהבות אותה. בינתיים הסיפור די שטחי וחסר תוכן מהותי.
מצטערת אם העלבתי אותך, אבל זו בסך הכול תגובה בונה, ולא משהו שבאמת אמור לפגוע בך.

רגע רגע מקנזי, איך מחרימות יומנים? איך? מי? אני מבקשת אני באמת מבקשת שתעלי תיקון לפרק הזה ותכתבי בדיוק איך ומה קרה שם, כי זה לא ברור לי. באמת בבקשה, זה ממש מעניין אותי.