יומן מסע-קנדה

יומן מסע-קנדה
שעת ערב מוקדמת,שיר מרגיע ברקע,פאב קנדי טיפוסי,אני לוקח דולר שם במכונת התקליטים ונותן לבוב מארלי להנעים את זמני שם עם "dont worry be happy".
את כל אותם ההרגשות שאיני יכול לומר במילים אתאר בכתיבה תוך כדי שבחורה נאה מאוד ולמען האמת מעט מבוגרת מקישה על גבי באלגנטיות וכל מה שנותר לי זה רק לחייך,אנגלית מעולם לא הייתה הצד החזק שלי,נאה,מרינה זה השם,ספרדיה עם מבטא יחודי וקסם שיש רק לספרדיות.
ארבע בירות קנדיות זה די והותר באמצע היום,המילים שנכתבות עכשיו בטוח יצאו מהלב,זה כבר לקראת סוף המסעון הקטן שלי לארץ הקרה הזאת.
קנדי נחמד התעניין בשפה שאני כותב,לימדתי אותו מילה או שניים בעברית והתמלאתי בגאווה.
היום כבר הוחלט שאני שב ארצה ואני אפילו עושה את זה בלב כמעט שלם,עם תחושה קטנטנה של פיספוס.
אבל בסופו של דבר,אני מודה ומברך על ההחלטה לנסות,חוויתי והכרתי אנשים מדהימים,למדתי על עצמי והוכחתי לעצמי המון….
אנשים תמיד יהיו לצידך בהצלחות ובנפילות שלך,אבל מה שבטוח,יהיה להם הרבה יותר נוח להיות לצידך בנפילות!!!
"ואולי לא אראה אותך יותר,אולי כאן זה נגמר,לא הגשמת לי את כל החלומות אבל הענקת לי המון,תודה"