"יומן החיים"-פרק 43:"גילוי נאות-חלק ב' "

"אז לפעמים החלומות שלי מתגשמים יותר ממה שאני תמיד חושב…וגם מתגשמים לצערי".
"כמו שאמרתי בחלומי כבר…לבעלת הכנפיים המסתורית שפגשתי בדרכה נעלמה לה לדרכה, פתק קטן על הכרית זה כל מה נשאר…תאמת שלאחר מה שכתבה ולאחר מה שיצא לי להכיר ממנה,לא יכולתי לכעוס או להגיד דבר רע אחד,מפני שזה עניין של ליבה,לא רופא גדול אני בנושא אבל התרופה שמצאתי שתמיד תעבוד זה ללכת אחר הלב ולתת לו להמשיך למשוך אותך קדימה".

"לאחר קריאת המכתב…וההבנה שאין זה כבר חלום אלא מציאות טיפה קרירה,הבנתי שאין מה לעשות חוץ מלנופף לה להצלחה ולאחל שאוכל לדעת שהכל טוב איתה,שהצליחה להשיג את שעל ליבה הכביד והצליחה למצוא את הפתרון שלה לחיים טובים יותר,אני בטוח שהיא גם תמצא זאת…יש לי אמונה גדולה בעתיד טוב שקרב הוא ובא לכיוונה".

"בזמן האחרון נשארתי טיפה באותה נק' עצירה שהייתי בא…התחלתי לקחת זמן מחשבה קטן…איזה מעיין פסק זמן כזה כי התחלתי כבר להבין שבזמן האחרון אני מתחיל לרדת מהשביל שלי ובנוסף אני גם לא יודע מה השביל שלי או לאיזה דרך אני שואף לחזור אם בכלל לאן פני פונות,אובד עצות אפשר להגיד אנוכי נעשה…נראה שאין לי לאן להתקדם ושהכל נמצא תחת ערפל כבד,נראה שאיני יודע בלילותי אפילו להגיד לך היכן אני נמצא,יומי הפכו לילה ולילה ליום ולא בזכות אותה מסתורית שהלכה…תאמת שזה ככה כבר לפני…פשוט היא נתנה לי שביל חדש ללכת עליו ועכשיו השביל הגיעה לסופו לכן חזר לו הערפל לכסות הכל".

"אני מאמין שבקרוב הכל ישתנה ואחזור לנק ההתחלה שלי ומשם כבר אתחיל לטייל שוב בין שבילים,אבל עד אז אתן לזמן לעשות שלו כי איני בעצמי רואה את הזמן הקרוב טוב לשינויים חדשים…הכל נראה אחרת פתאום,כי אותה גברת השאירה אותי עם קצת שאלות".

"עד שנדבר שוב תודה לך יומן על הזמן שאתה פה".
(21/4/20)
O.G