“יומן החיים”-פרק 42:”גילוי נאות-חלק א'”

"יומני היקר,התחלתי להתקרב לאוהל קצת יותר,גיליתי שנמצאת שם מישהי מדהימה,כל שירה יפה וצחוק ילודתי חמוד,לא ידעתי מה להגיד בהתחלה אבל כנראה שזה נפתר מהר,היא ראתה אותי שהתקרבתי ואמרה:"אל תסתתר,תצטרף אליי",כן כן הייתי בהלם קצת גם אני,אבל הייתי חייב להיכנס,בשביל זה הלכתי עד כה.
התגלתה לה מישהי עדינה אבל אם הייתה לידי כשפגשתי אותה…הייתה מצדיק את זה שאני מרגיש שהיא יותר ממה שהיא רק נראת.
בחורה סקרנית כזאת,שואלת מלא שאלות ורובם עליי,מצחיק אחרי הרבה זמן להתקל באדם ששואל אותך על עצמך,לא ידעתי מה לענות כמעט ברוב הפעמים,הייתה משאירה אותי עם שאלות על עצמי בזמן השיחות,הבנתי שאני חייב להוריד את ההתלהבות ממני ועזרתי מספיק אומץ…והתחלתי להשיב לה שאלות על עצמה, ידעה לענות מהר…ללא ספק,לפרטי פרטים,התחלתי לנסות להקשות יותר…התחלתי לחשוף אותה קצת יותר,התחלתי לשאול אותה על העבר שלה,חייב להגיד שהיא לגמרי הייתה מתאימה לתיאור שלי בראש לבעלת הנוצות והמכתבים.
היא לא נשארה כל כך חייבת וגם לא נשארה עין אחת יבשה,לי לפחות היא הוכיחה כמה היא חזקה,עם כל זה סחפה אותי להישאר תחת האוהל שלה…כמובן שלא יכולתי לוותר,התחלתי להכיר מי היא מתחת לבגדים,טיפה יותר חופשייה ממה היא בדרך כלל,כמובן שהיא פעלה כך גם אבל הצליחה יותר מהר,אני יכול להגיד שהשאירה אותי בלי כלום להסתתר איתו,המשיכה לספר לי עוד ועוד וכמובן הייתי מרותק,אפשר להגיד שהקסמים שלה עובדים,אם הייתה שודדת דרכים כנראה שהפסדתי לה,כי נשארתי בלי מגנים ופעם הראשונה איני יודע מה מצב היריב שלי,כי אני עם הגב אלייה,היא הצליחה להגיע לנקודות התורפה שלי,האם היא תתקוף?,האם רק תשאיר אותי סקרן?,לא נשארה חייבת כל כך ונעלמה משם,הופיעה מולי עם גבה אליי,עכשיו תורי להבין מה איתה,אך שנייה לפני שפעלתי הורידה את החולצה שלה,חשפה את כנפים.
עכשיו אני כבר בטוח למי שייך הנוצות,אבל באותו שנייה היא פשוט יצאה מהאוהל,היא לחשה לי בעדינות:"זה הסוד שלנו,אבל אל תדאג אני לא נעלמת אני תכף חוזרת,יש לי כמה דברים לפתור בעצמי".

נשארתי מופתע אני מודה,כי הכל נעצר כאילו היה חלום…התעוררתי בתוך האוהל שלה…כשאנחנו מתחת לשמיכה,היינו לבושים אל תדאג…כמובן שקמתי על מנת לראות הולך סביבי,אבל לא יכולתי להתעלם מזה כלל…היא הייתה שם…לידי…אני לא יודע אולי חלמתי את הכל?…אני מקווה שלא,כי אהבתי את הדמות המצויירת מולי,אולי תהיה הראשונה לא לצחוק על הכנפיים המוזרות שלי…אולי אין לי נוצות יפות כמו שלה,אבל אני חושב שאני מבין לליבה, למרות שהרבה פעמים נראה לי הייתי מעיק כזה ובכל תשובות מוזרות והיא הייתה ססגונית כזו ואנרגטית,אם הייתי נותן צבע שמתאים לה אז זה כחול…אני מאמין שאם היא הייתה קוראת את זה היא הייתה מבינה…היי גם אתה יודע את התשובה הריי לא?."

אמשיך לכתוב לך יומן שלי
(17/4/20)
O.G