"יומן החיים"-פרק 4-ביקור בביתה של מיה

יומני,אחרי עשרה ימים של "ביחד",מיה הציעה שאכיר את הוריה,אני נבהלתי ונלחצתי במהירות וליבי ירד לתחתונים אבל עניתי לה:")בצחקוק קליל(אוקיי בכיף למה לא",
אחרי שנתנה לי נשיקה בלחי והלכה לכיוון הדלת שלה ואז הסתובבה ואמרה:" בוא עכשיו תכיר אותם",
חייכתי חיוך מוזר ואמרתי"למה לא….",
לא רציתי כל כך באותו הרגע כי הייתי מסריח והייתי עם אותם בגדים של אתמול כי חזרתי מהעבודה בשתיים בלילה והלכתי לישון כמו שאני וכשהתעוררתי ראיתי את ארתור עומד לי מעל הראש וצועק:"תקום כבר אדיוט צריך להגיע לבית הספר",
קמתי ערום מהמיטה ורציתי לחדר ארונות ולקחתי תחתונים וגרביים,כן לארתור זה לא מפריע הוא כבר ראה אותי ערום,זה מצחיק אותו כל פעם מחדש לראות אותי מתרוצץ ממקום למקום,אחרי שמתי תחתונים וגרביים לבשתי את הבגדים של בית הספר שלבשתי אתמול ושמתי בושם זול שאבא שלי הביא לי שהייתי בן 6,ורצנו לבצפר.
כשנכנסתי עלייה הביתה ראיתי את אביה בהתחלה אבל אז לחשה לי באוזן:"את יכול להיות רגוע זה לא אבא שלי זה חבר של אמא",
הוא התחיל בסמכותיות זולה ומוזרה ואמר:"אז מה אתה הבחור החדש שלה??",
ובמהירות התעצבנה מיה ואמרה:"תפסיק לשאול את זה,הוא היחיד,לא היה לפניו ולא יהיה",
אחרי שהיא אמרה את זה היא רצה לחדר שלה וסגרה את הדלת,רק אחרי עשר דקות הבנתי את מה שאמרה והרגשתי פרפרים בבטן,אבל אז אמר החבר לאמא שנכנסה לסלון בדיוק:"וואלה הוא לא נראה לי בחור לעניין,לפי דעתי הוא לא צריך להיות כאן",
האמא ענתה:"לא יפה,למה ככה??אני מכירה דווקא את אמא שלו,יש לו אמא חמודה זה בסדר",
אני נבהלתי כל כך שהתחלתי לגמגם משהו ואז מיה יצאה מהחדר שלה,היא הייתה כל כך יפה שלא האמנתי שזה אמיתי אז יצאתי בריצה בבית וסגרתי את הדלת והלכתי,מיה התקשרה ושאלה:"אור,חיים שלי לאן הלכתה?!"
עניתי:"מצטער מיה יפה שלי,את טובה מידי בשבילי…,את לא מגיעה לי כמו שאמר החבר של אמא שלך"
מיה ענתה:"לא נכון!!!!אתה מתאים ועוד איך,את מושלם,אל תלך ממני אני זקוקה לך"
עניתי לה בקלילות ועם דמעות:"את לא זקוקה לעוד חרא בחייך",
השיחה התנתקה כי לא היה לה קליטה ואני כולי עם אוזניות ובוכה דמעות רבות,אחרי עשר דקות הרגשתי יד נוגעת בי,זו הייתה אניס,היא שאלה:"מה קרה?!",
סיפרתי לה את כל מה שקרה ואז נתנה לי סטירה חזקה ואמרה:"אתה לא חרא את מבין?!,אתה בנאדם מדהים",
ואז אניס פשוט נישקה אותי,היה שקט כמה דקות ואז אמרתי לה:"מצטער נורא",
היא ענתה:"אין לך על מה,רציתי את זה מהקיץ הקודם שהכרנו",
כן הכרנו רק שנה אחת אבל גם אני כמוה רציתי את הנשיקה הזאת,פשוט הסמקתי ונתתי לה נשיקה נוספת והלכנו לבית שלי לראות סרט ולאכול פופקורן מתוק מתוק מתוק,כשהלכה התקשרה מיה בפעם החמישית,פשוט סיננתי אותה בלי להשמים לב ואז שעניתי היא צעקה:"תגיד אתה נורמאלי?!אני דואגת לך ואתה נעלם כאילו כלום",
שיחקתי את עצמי כאילו התעוררתי משינה ואז היא נרגעה,דיברנו איזו שעה ותוך כדי התכתבתי עם אניס,מיה ניתקה את השיחה כי הייתה עייפה כבר והלכה לישון אבל אני ואניס דיברנו עד אחד בלילה,באותו לילה לא הלכתי לעבודה כי לא היו זקוקים לי למזלי כי אז הספקתי להכיר את אניס בצד היפה שלה,בצד הרומנטי שלא הכרתי כי היינו רק ידידים טובים.
יומני אני הולך לישון אז נדבר באירוע המשמח הבא