"יומן החיים"-פרק 19-נפילה לצורך עלייה.

יומני,היום ניזכרתי בשנה של כיתה ז',שנה שהייתה נפילה רצינית בשבילי,נפילה רק בגלל בית הספר שבחרתי.
סיימנו כיתה ו' ולכולם הייתה כבר את הבחירה של איזה חטיבה הם ילכו,רציתי ללכת כמו כולם לאותה חטיבה כדי להיות בבית הספר עם כל החברים שלי,הייתי מאושר נורא כי ידעתי שאפגוש עוד הרבה ילדים חדשים,אכיר עוד אנשים חדשים והמחשבה הנוספת שהייתה עמוק בתוך ליבי היא שאכיר מישהי שארצה להיות איתה כל חיי,את הבחורה שאשמור בתוך ליבי חזק חזק ולא ארפה,כי כל היסודי,כל חיי הייתי ביישן בנושא הזה ועוד יותר פחדן כי לא ידעתי מה זה להיות במערכת יחסים,הייתי כמו הילדות שרואות סרט רומנטי ואומרות שככה הן רוצות שיהיה חבר שלהן או המערכת יחסים או שככה יכירו את הבחור שלהן,הייתי מלא בדמיונות בנושא,חשבתי כל כך הרבה מחשבות בנושא וכל כך הרבה חלומות.
אני בחרתי את החטיבה שלי אבל לאבא שלי הייתה בחירה אחרת,הוא רצה שאלך לחטיבה אחרת,החטיבה שבה הוא למד,שבה הוא התחנך,הוא החליט שרק בבית הספר הזה אקבל חינוך טוב ואחיה בתוך חברה טובה יותר,אני לא ידעתי מה לעשות,אם אני צריך ללכת עם הבחירות שלי אבי ובעזרת זה אקבל את החום ואת היחס שרציתי ממנו או להקשיב לרצון שלי.
הגיע היום המכריע,אמרתי לאבי שאינני מעוניין ללכת לאן שבחר,הוא לקח זאת קשה יותר משציפיתי,הוא ניתק ממני קשר במשך שנה שלמה,כל יום שעבר בשנה הזאת שנאתי את הבחירה שלי ואת עצמי יותר,לא יכולתי להאמין שזה אמיתי,חשבתי שאני חיי בתוך חלום רע וארוך שלא נגמר,בסוף השלמנו למשך זמן מסוים אבל זה לא משנה,עדיין הייתי במחשבות של האם הייתי צריך לפעול לפי מה שרצה או לא,את זה רק למעלה,בשמיים יכולו להגיד לי עד כמה הבחירה שלי בסוף הייתה נכונה,אבל זה לא משנה,לבנתיים אני שמח בבחירה שלי,אומנם קשה לפעמים והרבה אבל מצד שני,אף פעם לא ביקשתי חיים קלים אז הכל טוב,יומני היקר שמחתי לשתף אותך בעוד נוסטלגיה שלי.