יום חמישי

השעה 00:03 עכשיו והיא לא נרדמת. היא חושבת עלייך.
חושבת, אולי קר לך או שאתה רעב.
אתה בטח גם עייף נורא.
והיא במיטה שלה מתחת לשמיחה המחממת שלה לא יכולה לעשות דבר שישפר את הרגשתך.
היא מנסה להתקשר אבל השיחה מועברת למענה הקולי, אתה בשמירה עם נשק ואפוד אינך יכול לענות לטלפון שלה.
היא לא יודעת שאתה בשמירה וליבה מתמלא דאגה וחשש.
בסופו של דבר היא נרדמת.
השעה עכשיו 7:38 בבוקר הפלאפון שלה מצלצל, אתה מתקשר.
"יום חמישי היום, אני בדרך לבית." אתה אומר לה.
ומיד היא קופצת מהמיטה ופותחת את המקרר, יש לה שלוש שעות או אולי ארבע שעות בשביל לבשל לך את כל המאכלים שאתה הכי אוהב ולהכין בשבילך את עוגת התפוחים שאתה בקשת ממנה שבוע שעבר.
היא מתחילה בבישולים.
מקלפת בצל ומבשלת אורז, והנה אתה בבית.
והכל כבר מוכן על השולחן.
"גיבור שלי" היא אומרת כשאתה נכנס בדלת, כל כך עייף ומותש אך בבית סופסוף.
"היי אמא" אתה אומר מנשק את לחייה והיא נמסה מגאווה ואהבה.