יום אהבה(-:

זה חג של נוצרים! בוווווז!
חח סתם,
אז ככה: פעם ראשונה שהייתי ל ב ד ביום האהבה. בלי חבר או שום חברה – רק נשארתי בבית.
הסיוט הכי גרוע שלי תמיד היה להיות לבד… למי אין את הפחד הזה?
אבל אתמול זה היה שונה.

אני לא אשקר, זה די ביאס אותי בתחילת היום שאני בלי מישהו…שהשנה אף אחד לא מביא לי שוקולדים עם שיר חמוד או שאני הייתי מכינה למישהו סרטון תמונות עם שיר ברקע…
ועצם העובדה שהקדישו יום שלם להזכיר לי שאין לי את אותו המישהו- גרם לי לחשוב, לאן בכלל זה מוביל אותי?
אני רוצה חבר בכלל? אני מעוניינת בקשר? בלי קשר לגיל- האם אני , עצמי, מותאמת למערכות יחסים???

אני אשקר אם אומר שאני לא אוהבת מישהו…ואני לא בטוחה מה הכוונות שלו לגבי, אני רק יודעת שאם הוא יציע לי חברות או לצאת איתו-אני לא אדע איך להגיב. אפילו שאני כן מעוניינת בו.

זה אומר שמשהו לא בסדר איתי? חחח ייתכן…
או שפשוט כבר עברתי את כל ההתלהבות המיותרת הזאת בגיל הזה, הקנאה בחברות שיש להן חבר ולי אין, העצבים על האקסים…
כל זה נעלם, למרות שיש זכר קל ,הרי אפילו מחק לא יכול למחוק לגמרי את העיפרון מהדף…

בסופו של היום אני מרוצה מהמקום שלי, מהעובדה שאני לבד, עכשיו אני לא תלוייה באף אחד ואף אחד לא תלוי בי(: כל אחד צריך את הזמן הזה לעצמו, לא?

אז בעצם היום הזה לא נועד להזכיר לי שאין לי מישהו,
זה נועד להזכיר לי שיש לי את עצמי! D:

אז all the single ladies – אל תהיו בבאסה השנה , כשזה יקרה זה יקרה, ואם עד עכשיו זה לא קרה- אתן בנות מזל שהייתה לכן הזדמנות להכיר את עצמכן יותר לעומק מאנשים אחרים(;