טיוטה- לטוס לשורשיי. פרק 1. (זה לא כל הפרק, ביום רביעי אעלה את כולו.)

צנחתי על המיטה הרכה, ולידי שכבה המזוודה החומה, שלמה ומוכנה לטוס. הבטתי בה. ליטפתי אותה בעדינות וניסיתי להבין את משמעות הדבר. אני עוזבת את ארה"ב בשביל ארץ שורשיי, ישראל. חייתי באמריקה 17 שנים, נולדתי כאן.
אני אעזוב את החדר שבו גרתי כל חיי, הצבוע בצבע סגול, פשוט למדי, המודבק בפוסטרים של מפורסמים שונים, עם מראה עומדת ליד הדלת מעץ. אני אעזוב את המיטה הזאת, שנראית זוגית, אך היא רק בשבילי. המיטה שמועצבת בשמיכה רכה בצבע ורוד, עם כריות תפורות על ידי סבתא, ששלחה זאת מישראל. כרית תפורה בחיוך ובפרחים, בצבעי בורדו וורוד. גם לבבות אדומים מקושטים על השמיכה הרכה.
את החדר הזה אעזוב.
מבחוץ לחדר מחכות חברותיי לפרידה המרגשת. חלקן מהן נוצריות, חלקן יהודיות, ולאף אחת לא אכפת שאני יהודייה. הן עשו לי מסיבת פרידה, עם הוריי הנפלאים שגם הם עוזבים איתי, ביחד עם שני אחיי בן וג'ק, בני 13 ו14.
והאירוניה היא שמחר יש לי יום הולדת, כלומר אהייה בת 18 ומסיבת הפרידה בשבילי, הייתה כמו מסיבת יום הולדת, אבל היא נגמרה. עוד מעט אני אחבק את חברותיי לשלום והן יגידו לי מזל טוב, ואלך עם כל משפחתי לשדה התעופה, לטוס לישראל.