טוב\רע…..

יום כיפור כבר כאן, ואיתו החששות וההתלבטויות.
טוב\ רע, טוב\ רע….
יש לי כאב ראש. הן לא מפסיקות לריב.
"תסתמי את הפה שלך!"
"אני לא ממש שואלת אותך!!!"
"אולי פעם אחת תחליטי בעצמך, אורי?!?!!?"
"אבל אני לא יודעת איך! אני לא יודעת מה לעשות!!!!" אני צועקת ועסה את הרקות. אולי זה יעביר קצת את הכאב ראש. מי רבות? אה, זה קל!
המלאכית והשטנית שלי.
המלאכית- שמה קוקו. היא ואחיה הצילו את העולם כמה פעמים. יש לה קוקו בלונדיני ועיניים ירוקות. היא לובשת סרבל מג'ינס ומתחת חולצה לבנה. נועלת נעלי ספורט וורודות.
השטנית- שמה ריקי. ניסתה להשתלט על העולם כמה פעמים (לא הצליחה מעולם). שיער פזור אדום ועיניים סגולות. היא לובשת חולצת בטן כחולה קצרה וג'ינס תכלת. נעלי ספורט כחולות משופשפות.
"את לא חייבת שום דבר לילדה הזאת. את לא צריכה להתנצל! מה את פראיירית?!" צעקה עליי ריקי שישבה על כתפי.
"כן, אבל את יודעת שהדבר היחיד שמניע אותה הוא הנקמה!" קוקו ניסתה לשכנע אותי "ואם את מתנצלת ומוותרת על הנקמה, אז את יותר בוגרת ממנה!" התלהבה קוקו.
"שטויות!" ריקי רצה לעבר קוקו ודחפה אותה. "את לא חייבת ללוזרית הזאת שום דבר!" חזרה ריקי, שלפה סכין קטנה ולא כל כך חדה מהשד יודע איפה ותקפה את קוקו. היא פספסה אותה במילימטרים ופגעה לי ביד. קוקו לא נשארה חייבת ודחפה אותה עד שכמעט נפלה. ברגע האחרון ריקי אחזה בשרוול שלי ומשכה את עצמה למעלה.
"אאוץ!" צעקתי ושפשפתי את השריטה מריקי "ואני עוד מתפלאת מאיפה אני חוטפת את כל השריטות האלה!" הפרדתי בינהן "תפסיקו כבר! אני חייבת כבר לצאת לרכב על הרולר!"
"עם מי בדיוק?!" לחשה בדרמטיות ריקי וקרבה את הסכין אל העין שלי.
"רק עם שני! תרגעי!" שמתי את שתיהן בתיק שלי ויצאתי מהבית.
כבר 10 ימים הן חופרות על אותו הדבר.