חריטות בנשמה פרק 1

"אני מפחדת.."
בום!
מה זה היה? קמתי מהמיטה והתקדמתי לכוון המטבח, הסתתרתי מאחורי הדלפק עליו היה נהוג להכין את האוכל,
בום!
הפעם הצלחתי לזהות את מקור הרעש.. קערת הסלט נפלה מהשיש, אבל איך היא נפלה?
התקרבתי לקצת יותר והצלחתי לראות את אמא שוכבת על השיש וצועקת! קמתי מן הרצפה, ורציתי לעזור לה אך פתאום שמתי לב שהיה שם גבר.. ממש כמעט עלייה, וזה היה נראה כאילו הוא מכאיב לה!
עצמתי את העניים "זה רק חלום רע, כשאני אפתח את העניים זה יעלם משום שזה רק חלום."
פתחתי את עיניי בהיסוס, אמא הייתה בלי בגדים, הגבר גם!
התחלתי לפחד.. מה לעזאזל הם עושים?
הלב שלי דפק בחוזקה, קצב הנשימה שלי התגבר, והרגשתי את הדם זורם במהירות ושכל וריד אצלי בגוף בסכנת פיצוץ. קמתי מן הרצפה וברחתי במהירות מן המטבח. הרגשתי כל כך פגיעה, מבולבלת, מי האיש הזה? מה הוא עושה לאמא שלי? להזמין משטרה?
הייתי כל כך שקוע במחשבות שלי שלקראת המדרגה האחרונה החלקתי ושמעתי קול פיצוח בוקע מאפי וטיפות דם התחילו לנזול. נכנסתי לחדר כמו רוח סערה וטרקתי את הדלת, עטפתי את עצמי בשמיכה ובכיתי. הדלת נפתחה ואמא עמדה בפתח עם הבעה מודאגת על הפנים.
"רוזי?"
"אמא!" הייתי כלכך שמחה לראות שהיא בסדר, זינקתי מן המיטה ורצתי אליה.
חיבקתי אותה בכל כוחי והתחלתי לבכות.
"רוזוש, נשמה, מה קרה לך ילדה שלי?"
"אמא היה למטה איש שהרביץ לך!" אמרתי לה בעניים תמימות וכאובות. אמא קירבה אותי לחיקה והידקה את חיבוקה.
"רוזי, הוא לא הרביץ לי, הוא עשה לי נעים."
"אז למה צעקת? ולמה שניכם הייתם עירומים?"
"מתוקה שלי, צעקתי מרוב הנאה ולא מסבל, והיינו עירומים כי זה סוג של משחק של גדולים, וכשאת תהיה גדולה גם את תוכלי לבחור אם לשחק בזה או לא. אבל בנתיים לכי לישון יפה שלי, הכל בסדר." היא דיברה אליי בקול אימהי ודואג והיא נשמעה בסדר גמור אבל היה לי קשה להאמין לה, פחדתי שיקרה לה משהו.
"בלה הכל בסדר?" נשמע קול גברי מלמטה.
"כן ג'רמי אני כבר באה." . "רוז, זה ג'רמי, ג'רמי זאת רוז, הבת שלי. אני צריכה לרדת למטה אז שיהיה לך לילה טוב מתוקה" ונישקה אותי על המצח.
"לילה טוב אמא."
"ג'רמי אתה בא?" שמעתי את אמא שואלת את האיש המוזר מחוץ לדלת.
"רק רגע אני הולך לשרותים."
אמא ירדה למטה והאיש המוזר נכנס לחדרי. הוא התקרבת אל המיטה שלי, הדליק את המנורה, התכווצתי אל דופנו המיטה ופתאום הוא אמר
"איך שאת דומה לה!"
לא הבנתי מה הוא רצה.. שתקתי, לא הבנתי מה זה אומר.

זה היה היום שבו הכרתי את ג'רמי לראשונה, בגיל 6.