חסרת רגשות.

"אני לא מאמינה שאני צריכה להפרד ממך…"מלמלתי, "לתמיד."
דין הניח את ראשי על כתפו."אנחנו נפגש. אני מבטיח."
הסתכלתי עליו בעיניים גדולות."תשבע שלא תשכח אותי."
דין חייך ופרע את שיערו הבלונדיני, "מבטיח, ג'וג'ו \".ג'וג'ו באינדיאנית (ואלוהים יודע למה דין יודע אינדיאנית ) משמעותו -יפיפייה.*מידע זה הוא מופרח לחלוטין *
"תפסיק.. " מלמלתי במבוכה. "בלי כינויים. לא ברגעים עצובים."
הוא תפס את ידי ושילב בה את ידו. חייכתי אליו חיוך עצוב.
"זה שאת עוברת," התחיל להגיד ומיד הפסיק."זה לא אומר שהחברות שלנו צריכה גם סתם ככה לעבור. שתפגשי חברים חדשים באלדין, תבטיחי לי שלא תשימי את דין דין המסכן בצד" צחקתי ונשכבתי על פרק גופו העליון.
"מבטיחה,דיןדין"
הסתכלתי על עיניו הכחולות, וחשבתי כמה ברת מזל תיהיה החברה שלו.
דין הוא הכל.
הוא מושלם.
יש לו את השיער הבלונדיני הלוהט, העיניים הכחולות המהפנטות, הגוף השרירי השזוף, ויותר מכל – הנשמה הטהורה שלו.
"ג'וג'ו-"
"אל." קטעתי אותו מיד."תן לי להנות מהשניות האחרונות שלי בסינמל. תן לי לחרוט בזיכרון שלי את המראה של הפרחים. שכנראה לא אראה אחד כזה,באלדין. "
תן לי לחרוט את המראה שלך, רציתי להוסיף, כי כמו כל חברות אחרת, היא תגמר בסוף. אנחנו רק הקדמנו את המאוחר.
דין הסתכל עליי ברוך."שמונה. האחים שלך מחכים. הם רוצים לצאת."
"כן.." מלמלתי כשדין עזר לי לקום וניקיתי את מכנסיי מהעשבים. "כמובן שהם רוצים "
דין חיבק אותי, חזק.
"היי,אמי -" דין ניסה לאמר את המילים האלה במהירות. אני מבינה אותו."קחי," הושיט לי קופסא. "אל תפתחי אותה עד שתגיעי לאלדין."
חייכתי ולקחתי מידו את הקופסא,"אני אוהבת אותך" מלמלתי לדין כשפניתי לחבק אותו
.שוב.
"גם אני אותך," אמר דין ואז הפריד בינינו והניח את ידו על כתפיי. "באמת,אמי."
דין הוביל אותי למכונית, ולרגע תמים אחד-הרגשתי כמו נסיכה, שהנסיך שלה מוביל אותה אל הכרכרה ומכניס אותה פנימה, ממש כמו בסרטים שוויולט רואה.הרגע הזה התנפץ לרסיסים כשדין פתח את דלת הקראוון, וקול צעקות נשמע מבפנים."היי, תראו! הנה אמ-"
"פשוט תסתום ותתחיל לנסוע"דרו קטע בגסות את אד,וחזר למשחק הוידיאו שלו. הוא רק להוט להגיע לבית החדש, ניסיתי לנחם את עצמי."ביי,דין. אני אוהבת אותך." אמרתי כאשר וויולט ואנדי עשו קולות מצמוצים באמצעות כיווץ הפיות שלהם.
"גם אני אותך," אמר דין, מתאמץ להרים את קולו כדי לגבור על קולותיהם של הקטנים.דחפתי את האוזניות לאוזניי והוצאתי את מכשיר האם פי המצוקמק שאד קנה לי. לחצתי על פליי, ואד התניע. להתראות סינמל. חשבתי בעצב. "נתראה בקרוב, אמי. " אמר לבסוף דין.
אדוארד החל לנסוע, ואני חשבתי על השקר הנוראי הזה שדין אמר. הוא לא יכול להבטיח את זה. ואני יודעת שלא נתראה.
לא בקרוב, ולא לעולם.
כי אני מתחילה חיים חדשים.