חמישה חודשים איתך, חרדה

בקרוב ימלאו לך…
בקרוב ימלאו לך 5 חודשים, חרדה, נבלה, המצאתי לך כל כך הרבה שמות.
בקרוב נחגוג את הזמן הזה יחדיו.

מצחיק, בדרך כלל כשמציינים תאריכים, מחכים להם בציפייה,
אני זוכרת שציינתי בליבי 5 חודשים עם החבר הראשון
הייתי רושמת את זה ביומן , מקשטת בלבבות, צובעת במרקרים.
גם עם הבן זוג הנוכחי, 5 חודשים נראו לי כהזדמנות מצויינת לחגוג.
אני אפילו זוכרת שהלכנו לים והיינו ביחד וחגגנו את החמישה חודשים שלנו.
גם כשאחיין שלי נולד, אמרנו: "וואו הוא כבר בן 5 חודשים, איזה מרגש."

הפעם אני כל כך מקווה שלא נישאר יחד עד התאריך שלנו…
במקרה שלך, חרדה, אני מקווה שניפרד עד ה3.7.
מקווה ומצפה לזה…שתחליטי שלא טוב לך, שאנחנו לא מתאימות,
שזו לא אני זו את, שאת צריכה ללכת…
באמת שאני מצפה לפרידה הזאת.
הלוואי והייתי יכולה להיפרד ממך, אני כל כך רוצה, לפעמים אני מנסה לחשוב
האם אני לא מצליחה לשחרר אותך כי את משרתת אצלי משהו,
אבל זה לא נכון, את כולאת אותי במחשבות כל כך קשות ומגבילות, את עוצרת אותי
וגורמת לי להטיל ספק בכל דבר, את פשוט מרימה את ה"ארמברקס"… וזהו..
עוצרת אותי…
אני רוצה להיפרד ממך, את לא מעצימה אותי ולא משרתת אותי בשום צורה.
חרדה, תלכי, תעזבי אותי, צאי לי מהראש.
תשאירי אותי עם עצמי, בבקשה, טוב לי עם מי שאני, אני אוהבת את מי שהייתי.
פשוט תפסיקי לשלוט ולכוון לי במחשבות.