חלק מנשמתה

היא קמה
שמלתה קרועה ומלוכלכת
'בכול מקרי היא לא התאימה לי' חשבה כדי לנחם את עצמה
ואז הרגישה זוג עיניים נח אליה
וניראה לה שהיא ידע מי הן
היא חיפשה אותו במבטה
כשראתה אותו הוא התקדם לעברה
היא החזיקה חזק בקצוות שמלתה
"אני מצטערת…"אמרה
"בכול מיקרה לא מתאימה לי שמלה"
כשסיימה לדבר הוא היה כבר קרוב וחייך אליה
היא הרימה את ידה כדי לנקות את קצה פיה מדם הפציע
הוא החזיק את ידה באוויר
"את מושלמת בשבילי בדיוק ככה"
היא התחילה לבכות
והוא אחז בה חזק
הוא ידע שהיא לא בוכה מכאב המכה
היא בוכה כי עוד פעם היא איבדה
חלק מנשמתה