חלק מוזר ולא מעניין מהחיים של סאני! – וידוי קשה ותלונות רגילות
הרבה מכם שואלים בתגובות איך בלונדון… אז החלטתי להעלות עוד "חלק מוזר ולא מעניין מהחיים של סאני!" מקווה שתאהבו…
ד"א – רוצה להגיד תודה שוב לכל הקוראים שלי, ל "the fox" שרשמה את שמי בתיאור של החשבון שלה, לספיר שנתנה לי כינוי חמוד (סאן – סאן) ל "moon light" שתמיד מבינה אותי אבל לא קוראת את סיפורי החיים שלי (וגם הזכירה את שמי בתיאור חשבון שלה), ובגדול לכל מי שמחמיא לי, וגורם לי להרגיש יותר טוב לגבי עצמי – תודה לכל מי שנמצא באתר הזה, ומסוגל לסבול אותי.
מישהו התגעגע? לא הייתי כאן הרבה זמן. אני משקיע מאוד בסיפורים ארוכים, ומזניח מעט את השירים שלי, או את האתר הזה… הקטע הוא שאין לי הרבה מה לכתוב לכם… רק וידוי אחד והרבה תלונות… כרגיל, אני מניח. החדר שלי גדול כל כך. כל הארגזים כבר הגיעו, הדיסקים והספרים האהובים שלי חזרו אליי סוף-סוף. בית הספר לא מתייחס אליי טוב, היו ימים טובים יותר. אני נכשל בחצי מהמקצועות, מבריז כי אין לי כוח להתמודד עם המורים, ולחוסר מזלי אין לי כלב שיאכל את השיעורים. המורות שלי לא נחמדות במיוחד, ולא מחבבות אותי בגלל המבטא היותר-אמריקאי-ישראלי שיש לי… או שאולי הם שונאת אותי בגלל שאני אף פעם לא מקשיב. לא משנה. אני עדיין מתבודד. לא מוצא אנשים שדומים לי. אני לא רוצה להיות לבד ומפחד לגשת אל אנשים, לא השתנתי בכלל, אני עדיין אותו סאני הפריק. מי שהיה בלונדון כבר כנראה יודע על קמדן טאון, שוק מדהים זול וענק שנמצא בלונדון בכל יום כמעט. המקום מפוצץ בחולצות של להקות, מגפיים מגניבים, סווטשרטים מדהימים, צמידים אימו ושאר הדברים שתמיד רציתי ולא יכולתי להשיג בישראל. (הזכרה קצרה למשקה המונסטר, שאני כרגע מכור אליו, ואפשר למצוא אותו בכל לונדון למזלי הרב, כי לא מוכרים אותו בישראל… נראה לי). אמא שלי מבלה חצי מזמנה אצל דודי, ואבא שלי נמצא בעבודה, ולאחר מכן במועדון החושפנות הקרוב ביותר, אחותי רחוקה, מבלה עם הבחורים שלא נכונים בשכונות הרעות. ואני, מתבודד במקומות מוזרים או הולך למסיבות שבהן אני לא מכיר אף אחד. אנחנו דוגמא מופתית למשפחה מאוחדת. אני שותה יותר לאחרונה. מעשן פחות. מנסה לעשות הכל כדי לשמור על העברית שלי. אני מדבר בכל יום עם שני ודין. לדין יש חברה. היא נראית נחמדה, ודין מאושר. שני עדיין יוצאת עם גיל, ואני מתחיל לקבל את העובדה הזו, כי היא נראית בסדר, חוץ מהשיער המחומצן שלה, והבגדים הורודים. מבפנים היא עדיין אותה נערה מרדנית ומוזרה, נכון? דין אומר שהוא מפקח עליה, בודק שהיא בסדר, עדיין חושד בגיל. צבעתי את השיער שלי. אני לא ג'ינג'י עכשיו – השיער שלי שחור, וחלק יותר. אני מרגיש קצת רע לאחרונה, יותר לבד, יותר עצוב, יותר מדוכא. לא חשבתם שזה אפשרי, נכון?… אני סתם מתלונן כאן, ללא סיבה. אני בקושי מדבר עם אנשים. רוב השיחות שלי עם בני האדם מסתכמות ב- "היי" קטן וחסר משמעות, וגם זה קורה רק מדי פעם. קל לי יותר לצחוק ולדבר עם אנשים שאני ידוע שאני לא אראה שוב, כמו במסיבות הרועשות האלה, או בהופעות של להקות מטאל. והנה מגיע הזמן לוידוי שלי. לא אמרתי את זה לאף אחד. לא להורים, לא לאחותי, לא לשני ולדין. אבל כאן זה שונה. אתם לא תשפטו, אני מניח. אתם לא יכולים לדעת מי אני. ולכן, אני מפרסם את הוידוי שלי בפני כל הקוראים.
זה קרה אחרי מסיבה אחת. רקדתי כל הלילה, עד שלוש לפנות בוקר, בעיקר עם קבוצה קטנה של אנשים. בעיקר מוזיקת אלקטרו, מטאל ורוק. שתיתי המון, ובקושי ידעתי מה אני עושה, אולי אני רק אומר את זה לעצמי כדי להכחיש… לא בטוח. הכרתי שם מישהו. הוא היה גבוה, מתולתל, שערו שטני כהה ועיניו כחולות בהירות, דומות מעט לשלי. הוא רקד איתי כל הלילה, ואיכשהו, אני זוכר שנסעתי איתו, אולי הוא הציע לי טרמפ או משהו. בסופו של דבר, הגענו אל הרחוב שלי, אבל שנינו יצאנו מהאוטו, והוא הציע לי להישאר איתו קצת, בחוץ. היו איתנו עוד כמה אנשים, בת אחת ושני בנים, ואני. אני זוכר שצחקנו ושתינו, ובסופו של דבר, אני זוכר… קשה לי אפילו לכתוב את זה. כי אני יודע את ההשלכות… את מה שזה אומר. נישקתי אותו. קשה לי לקבל את העובדה, שמאז שנישקתי אותו במסיבה אני מסתכל על בנים אחרת, אבל מסתכל גם על בנות באותו אופן בדיוק… אני מחבב מישהו מהכיתה שלי, ומחבב מישהי שפגשתי בספרייה, ואני לא יודע במה לבחור, אם צריך לבחור… אני לא יודע מה אני, מי אני… אני מרגיש שונה ומרגיש רע בגלל שאני מרגיש שונה. כי העדפה מינית לא גורמת לך להיות שונה, נכון? אני פשוט… לא יודע… אני לא יכול לספר לאף אחד… עדיין לא, כי אני לא מסוגל אפילו לספר לעצמי. אני מקווה שלא אכפת לכם מה אני. מי אני. זה בכלל אפשרי לאהוב את שני הדברים בו זמנית? אני… לא בטוח… אני לא יודע במה לבחור… אולי זה רק שלב, אולי אני מעורער רק בגלל הנשיקה ההיא, וזה יעבור… אני לא יודע מה להרגיש, מה לחשוב… אני לא יכול להתעלם מזה יותר, לא יכול להדחיק, הגיע הזמן להתעמת עם המציאות, לפחות כרגע. כמו שאמרתי מקודם… אני פשוט… לא יודע.
האם אתם תקבלו אותי כמי שאני? אני מאוד לא בטוח אם כדאי לי לפרסם את זה בכלל… אבל לפעמים אתם יודעים מה לעשות ו… אני לא יכול לפנות למישהו אחר.
והקטע הוא, שלפני מה שקרה, הייתי מאוהב לגמרי במישהי, והיא דיברה איתי. אבל אני כבר לא יודע יותר… התחלתי להתעלם ממנה, התחלתי להתחמק מאנשים, כי אני צריך לדעת. אני… פשוט…
תגובות (9)
אין לך מה לדאוג ברור שנקבל אותך כמו שאתה הכי חשוב זה להיות מי שאתה ולא בנאדם מזוייף! ודרך אגב יש סיכוי שאתה רק נמשך או סתם תקופה או שאתה באמת אוהב בנים יותר מבנות וזה ממש לגיטימי כל אחד והנטייה שלו ואל תרגיש עם זה שזה לא בסדר הכי חשוב שתקבל את עצמך!
אני התגעגתי אליך מעוד… ואני דווקא מעוד אוהבת את הסיפורים הארוכים שלך, זה פשוט שבזמן האחרון הזנחתי מעט את הקריאה ויותר התמקדתי בכתיבה…
ובקשר לכל הבלבול המיני. דבר ראשון יכול להיות שאתה דו-מיני. שזה בסדר גמור, יכול להיות שאתה גם הומו או שאתה סטרייט. לא קל לדעת, העצה לי אליך היא ללכת אחרי הלב. זה בסדר גמור לכתוב כאן מה אתה מרגיש, אני לא אגיד לך שאתה יכול לדבר אם מבוגר כי אני יודעת שזה ממש לא עוזר, לדעתי לכתוב כאן בעילום שם זה רעיון מצויין. גם לי זה עוזר אם המחשבות הדכאוניות שאני לא יכולה לדבר אם אף אחד אליהן כי אני מפחדת מידי שיאשפזו אותי.
אני מצטערת לשמוע על המצב שלך בלימודים… ובנושע הזה אין לי עצות בשבילך. בתור מישהי שלמדה כל חייה בבית ספר דמוקרטי אין לי ניסיון אם מקצועות חסרי טעם, מבחנים קשים מידי, או אפילו עודף שיעורי בית.
ובמגזר החברתי, אתה יכול להמשיך לדבר גם אם הבחורה מהספרייה וגם אם הבחור מהכיתה שלך. פשוט על תחשוף את הרגשות שלך עד שתהיה בטוח בהם, כי כולם יפגעו מזה.
אני מאחלת לך הצלחה בהבנה של המצב המסובך שלך, בלימודים ובחיים בכלל. אשתדל לעקוב יותר.
טוב, את האמת, אני לא ממש יודעת מה להגיד, כאילו, לא מפריע לי מה אתה אוהב, ככה או ככה, מבחינתי אתה עדיין נשאר אותו בנאדם.
אין הרבה מה לייעץ לך על אהבה – אני עצמי עדיין קטנה ולא מתעניית בזה כלל.
אני חושבת שאולי כדאי לך לשבת רגע, להירגע, לנשום עמוק, לנסות לנקות את הראש ולחשוב מה אתה *באמת* רוצה.
אמרת שלפני היית מאוהב במישהי? תנסה להשוות את הרגשות שהרגשת כלפייה למה שאתה מרגיש כלפי הבן שאתה מחבב, אני לא יודעת עם זה יעזור, אבל תנסה.
וסאן-סאן, אל תשכח – אנחנו מקבלים אותך כמו שאתה, אתה לא צריך לפחד מהתגובה.
והיי, אל תדרדר את עצמך ללא להקשיב בשיעור, אני מניחה ששמה זה אולי יותר קשה, אבל תנסה, בעתיד עוד יצא מזה משהו…
אה, ואני התגעגעתי 3:
אני באמת אוהבת את צורת הכתיבה שלך, היא תמיד העניקה לי השראה והיית חסר לי פה.
אז צדקנו. באמת אתה הייתה *או עדיין* מאוהב. אנחנו לא נשפוט אותך על פי מי שאתה אוהב. אני כל כך חיכיתי לוידוי שלך! אני לא יודעת מה לומר, אני שמחה שלפחות יש כמה דברים קטנים שאתה אוהב בלונדון. אתה יודע איך זה מורות, שונאות כל אחד ואחת! -מירשעות- חברה שלי עברה מלונדון לישראל, אולי קניתם במקרה את הבית שלה? ם.ם
בקיצור, תודה רבה ששוב כתבת אותי (יאי!) אגב, אתה יכול לקרוא לי שלי ^^
אתה יכול לאהוב את מי שאתה רוצה, אם אתה מרגיש מבולבל, תנסה לבחון את עצמך. כשאתה מסתכל על מי שהתנשקת איתו, מה אתה מרגיש?
ועל זאת שאתה מחבב (או חיבבת), מה אתה מרגיש כלפיה?
זה הדברים הכי פשוטים שאני יכולה לומר. אין לי הרבה ניסיון חיים.
שמחה שאתה פחות מעשן. אגב, אני ואורין לפני שעה בערך, ראינו שכתבת שאתה כבר לא ג'ינג'י בקצת עליי, וחשבנו שצבעת לשחור. אנחנו מנבאות את העתיד!
*נורא התגעגעתי אלייך, הכתיבה שלך נותנת לי המון השראה וחומר למחשבה*
אה, ואתה לא ג'ינג'י יותר ?!
אבלאבל… ג'ינג'י זה יפה >.>
(טוב גם שחור זה יפה *^*)
וואו… זה באמת מצב לא נוח…
אולי עוד אפשר לשפר את המצב. תנסה כן להקשיב בשיעורים ולנסות להתחבר קצת עם אחרים. אני יודעת שזה קשה. קשה מאוד אפילו, אבל זה שווה ניסיון לפי דעתי.
אני נמצאת אצל פסיכולוגית והיא אומרת לי לא לפחד לגשת לאנשים.
היא אומרת לי להוכיר בזה שאני מפחדת.
היא אומרת לי שאין לי טעם להתגבר על הפחד, אלא להתיידד איתו.
היא אומרת לי להוכיר בתפקיד של הפחד כי הפחד מכין אותנו לקראת סיטואציה שיש בה סיכון פיזי או נפשי.
היא אומרת לי שאני צריכה לחפש מאיפה הפחד מתחיל. אם זה ממשהו שעברתי או שינוי.
היא אומרת לי לזהות מה אני מרוויחה ומפסידה כשאני מפחדת.
היא אומרת לי שזה חשוב לשתף בזה אנשים אחרים…
אלו חלק מהעצות שלה להתמודדות עם פחד.
בניינו, גם לי קשה מאוד ליישם את זה. אני עדיין לא מצליחה להתחבר לאנשים שלא דומים לי, אבל אני עדיין מנסה. מי יודע.. אולי יום אחד זה יצליח.
לגביי הנשיקה,
אני מניחה שזה גרם לך לסוג של הלם. אולי הסתכלת על בנים אחרת בגלל זה. אני חושבת שזה יירגע בסוף אחריי שתצא מההלם הזה.
ולא. העדפה מינית לא גורמת לך להיות שונה. יש כמה סוגים של העדפות מיניות ולכל בניי האדם יש לפחות סוג אחד. במקרים אחרים יש שתיים. יש יותר מבן אדם אחד שאוהב גם בנים וגם בנות אז זה בסדר. זה לא מבדיל את אותו בן אדם מהחברה.
אני מקווה שבסוף הכל יסתדר ושתנסה ליישם את מה שהפסיכולוגית אמרה לי וכמובן שאני מקווה שהעצות יעזרו לך D:
ושחכתי לומר ששחור זה צבע יפה!!! *^*
רגע,
אתה הפכת לאימו? 0.0
אם כן,
מגניבבב!!!
גאד!
אני חדשה פה באתר…
ואני קראתי את מה שכתבת ואני פשוט מאוהבת
ברור שאני יקבל אותך איך שאתה ואני בטוחה שגם כולם
לא משנה עם אתה אוהב בנים או בנות או את שתיהם ביחד שזה סבבה לגמרה
זה מה שאתה ותיהיה גאה במי שאתה
ונכון שזה קשה ומבלבל ואפילו מלחיץ אבל בהמשך הזמן מבינים יותר ומשלימים יותר עם המצב הזה
אנחנו פה כדי לעבור איתך את זה
ועצה קטנה .. אל תתעלם מאנשים זה רק ישים אותך יותר בסוף
מקווה שעזרתי :)